יער מאכל עירוני- מערכת אקולוגית המדמה יער טבעי המורכבת מצמחי תועלת לאדם
יער מאכל עירוני הוא יוזמה קהילתית של תושבים לקחת אחריות על גינון – גידול וטיפוח מזון מזין לגוף ולנשמה של עצי פרי ותועלת וגינות ירק עם צמחי מאכל/מרפא/תבלין המועילים לאדם לשימוש הציבור בכל שטח פתוח ברחבי העיר.
- מזין לגוף: כי פירות וירקות טריים זה בריא ומזין וטוב שיהיה זמין חופשי לכל אדם בסביבתו הקרובה.
- מזין לנשמה : כי העצים האלו מזינים אותנו באוויר לנשימה ומה יותר קיומי עבורנו מלנשום אוויר נקי? הצמחים מנקים את האווירה המזוהמת שבני אדם יוצרים (במרחב העירוני הסואן והצפוף במיוחד) ע”י החמצן שהם מייצרים וע”י ההשראה שהם נותנים לנו בצמיחתם – תמיד שואפים מעלה לגובה. אין דבר שיותר משמח את הילד הפנימי
יער מאכל עירוני רחובות היא תנועה קהילתית ששמה לעצמה מטרה: לפזר ברוח זרעים של הבנה לחשיבותה ומשמהותה של לקיחת אחריות אישית על עצמנו ועל הסביבה שבה אנו חיים. אנחנו שותלים בתודעה הכוללת את ההכרה שמה שנשתול היום זה מה שיגדל ויגדל אותנו מחר. אנחנו מצמיחים דור חדש של ילדעים עצמאיים שמבינים ששום דבר לא יקרה אם לא נעשה שיקרה . מבוגרים התרגלו להסיר אחריות על הבחירות שלהם , כי יותר נוח להשאיר אותה בידיים של נציגי ציבור בשלטון/בעירייה/בועד הבית – מישהו אחר כבר ידאג לזה . גדלנו בחברה אנושית שמטפחת תלות , מסתמכת על אחרים במקום לקחת אחריות אישית, מניעה שינוי ויוצרת התפתחות . ביער המאכל, אנחנו מטפחים ומשקיעים בילדעים כי הם אלו שיניבו את פירות העתיד. לא העצים.
למה יער מאכל עירוני זה טוב ?
– תחזוקה נמוכה: יער הוא מערכת אקולוגית שמתחזקת ומשמרת את עצמה עם מינימום התערבות (מתאים לאופי האנשים בעיר שאין להם זמן להשקיע, בניגוד לגינת נוי ודשא שמחייבים גיזום וטיפוח קבועים : דורשים כמויות מים גדולות, ותקציב מימון לגנן )
– טבע עירוני – מרחב בילוי באוויר הפתוח בסביבה הקרובה והנאה מליקוט פירות ישירות מהעצים
– ביטחון תזונתי : יצור מזון מקומי (ללא הובלה), בריא (טרי, אורגני)
– חיזוק קהילתי – לקיחת אחריות של התושבים על טיפוח המרחב הציבורי
– העצמת האזרח (לקיחת יוזמה בתיקון הסביבה ובריאת מציאות במקום להשאיר את האחריות בידי פוליטיקאים נציגי ציבור ברשויות השלטון. אנחנו הציבור, זה בידיים שלנו!!! )
– ייצור חלק מהמזון בתוך העיר ובכך להשאיר יותר שטחי טבע בר בפריפריה
– חוסן תזונתי– יערות מאכל בתוך ובפאתי העיר מספקים חוסן ע”י ייצור מזון עצמי
– חוסן קהילתי – קהילה שלוקחת אחריות על המרחב שלה – כלכלה מקומית (סביב תוצרי יערות המאכל) ורווחה חרתית (חלוקת השפע לאוכלוסיות חלשות)
– אלטרנטיבה למערכות חקלאיות שאינן בנות קיימא שמניבה תוצרת חקלאית
– שיקום מערכות אקולוגיות
עיר‐יער
https://giveback.co.il/project/64538?amb=85431b62-e569-11eb-bec8-4201ac1c902f
אקולוגיה עירונית עתידנית רואה את מערך המכלול השלם של האדם והטבע במרחב ומקפידה על תיכנון תבוני של מערכות אקוטכנולוגיות שמקיימת את עצמן עצמאית לטווח הרחוק תוך יעילות אנרגטית ויצירת מיקרואקלים בבועה .כך צפויה האנושות להתנהל ב ערי העתיד
אקולוגיה עירונית מקיימת – דיון שהעלייתי ב 2015 בקבוצת מה קורה ברחובות שאני מנהלת
(כל העידכונים והתפתחויות מופיעים בסוף הפוסט)
יער מאכל : איך מתחילים
נמרוד. אהההה
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=2802403256469149&id=104229142953254
נא להתכבד – שבילי אכילה בעיר” הינו מיזם חברתי, המבקש להפוך את המרחב הציבורי בערים לפרודוקטיבי ומזין באמצעות שתילת צמחי מאכל
בכל רחוב , בין הסמטאות, במרפסות, בגינות ציבוריות, בחצרות פנימיים משותפים במתחמי בניינים, בצידי דרכים, בשולי המדרכות, לצד שבילי הליכה, במגרשי חנייה…
יער בצורתו הטבעית הוא בית גידול למינים רבים של צמחים בצפיפות גבוהה ובע”ח שחיים בו. במרחב העירוני בעלי החיים העיקריים הם בני אדם ומכאן שכדי לקיים יער עירוני, אנחנו נדרשים להתאים את האקולוגיה הטבעית לטבע האנושי, משמע- להשתמש בו לתועלת
מחילה ממך אמא אדמה כי חטאתי
חיפוי
כדי שלא נצטרך לדשן את הקרקע, צריך לדאוג לזה שהמערכת עצמה מזינה את הצמחייה ביער
המאכל.
ליצור לעצמנו בעצמנו מערכות מקיימות מקומיות שיעצימו את העוצמה הפנימית והחוסן המקומי שלנו וההסתמכות העצמית
הבסיס הרעיוני ליער מאכל עירוני מושתת על תפיסת ה פארמקלצ’ר שהיא גישה של תרבות מקיימת מערכות אקולוגיות המשלבות דאגה לאדמה ולאדם בצורה הרמונית שמייטיבה עם העולם ודייריו הזמניים. כולנו אורחים כאן בעולם הזה ומכאן ראוי שנשמור על המתנה שקיבלנו כדי שנוכל להמשיך לתת גם לדורות הבאים, בלי לכלות את המשאבים הטבעיים אלא להיפך- להעשיר אותם ולהתעשר מהם בשפע. מדובר בתפיסה העוסקת בתכנון ויצירת מערכות יצרניות שמשקמות את הפגיעה בטבע, מחיות ומעשירות אותו- מחזירות לאדמה את ההזנה האנרגטית שנתנה לנו , תוך שמירה על מיזעור טביעת הרגל האקולוגית ושימוש באנרגיה מתחדשת
יער הוא מצע גידול למספר שכבות/קומות אקולוגיות המאפשר לכל צמח לתרום ולהיתרם מאותה נישה אקולוגית: עצים גדולים מאד=צמרת היער, עצים גדולים, בינוניים, שיחים, צימחי כיסוי, פקעות ושורשים, מטפסים, מסתעפים,צמחי מים ועוד.
אנשים בקהילה המקומית לוקחים אחריות ויוצרים מציאות
כל רעיון יער המאכל הגיע ממקום של יוזמה אישית ובחירה חופשית שהניעו אנשים להתארגנות ספונטנית, לא פורמלית. לא גוף שלטוני/ממוסדי/ארגוני/תאגידי אלא אנשים פרטיים שבוחרים לשת”פ למען מטרה משותפת שתייטיב עם הכלל. כל אחד תורם את את חלקו למאמץ הקהילתי בהתנדבות. כולם שותפים ומשתתפים. זו יוזמה שעולה מלמטה, מהשטח, מהעם. לא עוד שלטון ששולט בציבור ומכתיב מדיניות, כופה נהלים ומוריד הנחיות מגבוה. אנחנו חיים בעידן חדש שבו אנשים בוחרים לקחת אחריות מתוך הבנה שזו זכות הבחירה – הרשות הנתונה , שהיא גם חובה שהתחייבנו לממש כאן כשירדנו כנשמות לעולם החומר הארצי: אנחנו האנשים להם חיכינו: האנשים שחיים בעולם הזה בתקופה זו של שינויים והתפתחות מואצת, יש לנו מימון אנרגטי של אומץ אחריות יוזמה ,כוח רצון והבנה גבוהה – איך להניע תהליכי שינוי
מאושר הוא מי שנותן אישור ל אושר של עצמו בעצמו
מי שאיננו תלוי או זקוק לאישור אחרים לבחירות שלו, מי שקשוב לקול הפנימי שלו ופועל מתוך מוטיבציה אישית לממש את הייעוד שהוא יודע שבחר ונבחר עבורו.
שיחה עם ילדעים על לבקש רשות ולבחור ברשות הנתונה
השאלה הראשונה ששאלו אותי ילדי השכונה כששיתפתי אותם ביוזמת יער המאכל היתה:
– “ביקשת רשות מהעירייה והסכימו לך?”
– “אהמממ… אהמממ… “לא . האמת לא ביקשתי. אני חושבת שזו אחריות שלנו מי שגרים כאן להחליט איך תיראה הסביבה שלנו . הרשות היא אצלנו. יש לנו את הרשות הנתונה, זכות הבחירה , שהיא גם חובה שהתחייבנו לממש = לעשות את מה שאנחנו יודעים בתחושה הפנימית שלנו שנועדנו – נולדנו כדי לעשות.
– “זה לא אסור?”
– “לא ילדעים. לעשות את מה שאתה רוצה באמת ובוער בך בנשמה וחש קריאה פנימית לעשות מתוך ראייה של טובת הכלל, זה הכי מותר וראוי. אנחנו לא צריכים להשאיר את האחריות הזו בידי נציגי ציבור . אנחנו הציבור. זה בידיים שלנו”
– “אבל אולי יגידו לך שאי אפשר?”
– “אני מקשיבה קודם כל למה שהקול הפנימי שלי אומר לי ולא למה שאחרים אומרים. בתודעה שלי – כשאני רוצה משהו- הכל אפשר. חוצמזה: כשמשהו מאד ברור לי – הוא גם יהיה מאד ברור לכולם. זה לא רק אני נעמה עושה מה שבא לי. התחלנו היום ליצור תנועה של אנשים , של קהילה מקומית שמניעה שינוי. זה נראה לכם כאילו זה “רק” אנחנו כאן כמה ילדעים ומבוגרים אבל אנחנו הרבה הרבה הרבה יותר מזה. ברעיון/ביוזמה ובמעשים שלנו , אנחנו נותנים השראה להמוני אנשים להבין ששום דבר לא יקרה עד שלא נעשה שהוא יקרה ואם אני רוצה לראות אתכם קוטפים פירות מהעצים כשאתם חוזרים מבית ספר במקום להיות תלויים באמא שתכין לכם אוכל או במקום לקנות אוכל מוכן, זו אחריות שאני בוחרת לקחת על עצמי .
-” אבל מהועד כן ביקשת?”
-” לא ביקשתי. יותר סוג של הודעתי להם, שיתפתי אותם במה שאני רוצה לעשות וקיבלתי את ברכתם. כשעושים דברים ממקום של לקיחת אחריות ושיתוף פעולה בהבנה, הכל מסתדר.
איננו זקוקים לנציגי ציבור שיתנו לנו יד.
אנחנו הציבור, זה בידיים שלנו
גינון קהילתי מתחיל מתנועה של אנשים שמתעוררת לקחת אחריות אישית לא זקוקה לאישור אף אחד כדי לממש את האחריות שלנו כציבור – אנחנו הציבור, זה בידיים שלנו . איננו זקוקים לנציגים שייצגו אותנו בפוליטיקה . אבל אנחנו כן מזמינים אותם ברוח טובה לשתף פעולה ולהשתתף בחדוות היצירה ולהיות מודל לחיקוי להתנהלות ראויה – להראות איך תושבים מנהלים את הסביבה של עצמם בעצמם ולא משאירים את האחריות הזו בידי ניהול סמכות שלטונית. נגמר העידן הישן של שליטה. אנחנו בעידן של שיתוף פעולה.
גינון גרילה /חקלאות פירטית
חקלאות פיראטית – גינון גרילה משמע לקיחת אחריות ויוזמה אישית לגדל צמחי מאכל : עצי פרי וצמחי בר אכילים בסביבה הטבעית בשטח ציבורי שאינו שייך רשמית לגנן, ללא בקשת אישור פורמלי או הרשאה מבעליו החוקיים של השטח. ההנעה היא מתוך רצון להחיות שטח מוזנח או להתמיר גינון נוי מלאכותי בצמחי מאכל מזינים וטבעיים והבנה שהאדמה שייכת למי שמטפח אותה.
חקלאות פיראטית גורסת שלא כל דבר שרוצים לגדל חייבים לגדל בגינה פרטית, לא מדובר על השתלטות על קרקעות. כסף אולי לא גדל על העצים אבל אוכל כן, כך שאם גם ככה יש מקום והשקיה במרחב ציבורי פתוח, אין שום סיבה לא להפוך את הסובב אותנו ליפה יותר ירוק יותר ואכיל יותר…
חקלאות פיראטית מתמקדת באיזורים בהם העיריות משקות איזורים שלא גדל בהם שום דבר, או שגדל מעט ויש מקום להוסיף, חלקות שהעיריות לא מטפלות.יש שבוחרים בגינון גרילה על מנת להחזיר שטחים ציבוריים פתוחים, אשר מוזנחים על ידי הרשויות, לידי הציבור .המטרה היא גידול של צמחי מאכל ועצי פרי ברחובות הראשיים למען כלל התושבים תוך שיתוף ידע והדרכה מעשית כיצד לגדל צמחי מאכל במרפסות, מרזבים,חצרות של בתים משותפים, בשולי מדרכות…
גנני גרילה רואים בעשייה שלהם דרך בת קיימא ועצמאית לקיום ואמצעי להימנע מתלות בשרשרת המזון המתועשת. במקום להתגנב בלילות לשתול דברים, אפשר לדבר ולתאם עם מישהו בועד הבית ו/או בעיריה ולהודיע לו על היוזמה שלכם לשתול דברים (לא תמיד זה עובד ולפעמים גם אם מתאמים מראש, יש מצב שמישהו מהפועלים יוציא את העץ ששתלתם. קחו את הבאסה בסבבה ופשוט תשתלו עוד אחד) .
הדרך המומלצת לחקלאות-פיראטית היא זריעה של זרעים או שתילים קטנים עם דגש על זרעים (כי הסיכוי שצמח גדול ישרוד הוא נמוך יותר ) בהתחלה אפשר ורצוי להשקות בימים הראשונים ולאחר מכן לעזוב את הצמח לנפשו, להקפיד לשים את הצמחים באזורים מושקים
גנן גרילה A guerilla gardener in South Central LA | Ron Finley
כללי המשחק של גינון גרילה / חקלאות-פיראטית:
1. שותלים רק עצי פרי וצמחי מאכל/מרפא/תבלין.
2. לא הורגים צמחים אחרים במהלך השתילה
3. לא שותלים באיזרי טבע בר ואיזורים פראים (למעט עצים מקומיים של הארץ)
4.עדיפות לצמחי ארץ ישראל (תאנה, תות-עץ, חרוב, אגס-סורי, רימון, זעתר, מרווה-משולשת)
עצים מומלצים לשתילה: מקדמיה, אבוקדו, מנגו, תאנה, תות-עץ, מלבר,
מטפסים: גפן, פסיפלורה
5. לא עוברים על החוק
6. אין להשתלט על קרקעות שאינם שלכם
7. היבול נועד לכולם לא רק לביתכם
כל יער מתחיל בזרע אחד קטן שנזרע בתודעה , מעמיק שורשים באדמה , ועולה לאוויר
זרע שפורץ דרך מסגרת הקליפה הקשה שהיה סגור בה,מעמיק שורשים ומרים ראשו מעל האדמה. זה מה שאנחנו מתחילים לעשות כאן ועכשיו – פורצים דרך מסגרות החשיבה וההתנהלות הקשות שתודעתנו היתה סגורה בהן ומרימים ראש מעל האדמה לגדול ולגדל דור חדש של זרעים באוויר הפתוח שיניבו לנו פירות
יערות מאכל בירושלים
Milan Creates the World’s First Vertical Forest
גינה אורבנית | הדרך הטובה ביותר לגידול מזון טרי , בריא , זול ומקומי.
Pam Warhurst: How we can eat our landscapes
הרצאה חשובה בטד המתעדת איך עיר שלמה שינתה את פניה ע”י גידול ירקות ועצי פרי בכל המרחבים הציבוריים. הם לא ביקשו רשות מאף אחד. הם פשוט בחרו לקחת אחריות אישית ונרתמו למשימה, כל אחד בחלקה הקטנה שלו. היא מדברת על חשיבות הטמעת הערך של גידול מזון מקומי בבתי הספר – זה צריך להיות הלב החי של הקהילה כדי לגדל דור חדש שלוקח אחריות על ייצור המזון שלו בעצמו.
Stephen Ritz: A teacher growing green in the South Bronx
מורה מדהים שהניע את כל התלמידים שלו לגדל מזון ברחבי העיר לרווחת הקהילה
Milan Creates the World’s First Vertical Forest
החזון של היזמים הישראלים מקרויצברג: גידול מזון בבתים עירוניים
עדכון התפתחויות יער מאכל עירוני רחובות (הראשון הוא האחרון)
-
- אוקטובר 2018 – מחזוריות בטבע וחיבור לריתמוס הבריאה : השבוע שתלנו עוד עצים:קניסטל , גויאבה ושיחי פיטנגו (כן, עוד… אני אוהבת פיטנגו ויש לי מליין שתילים מהיער מאכל במרפסת שלי ) החורף מזמן לנו הזדמנות לעבוד עם הילדעים גם בחושך . זה נחמד. נותן תחושה של חיבור למחזוריות הטבע : קיץ/חורף , יום/לילה , חם/קר , יבש/רטוב
- רגעי חסד עם ילדעים בעבודה יער מאכל
- חצי שנה ליער – שלטים לעצים
- יולי 2018 יום שתילות רביעי שישבת פעילות שפע צמחים ואנשים שישבת 20-21/7 נפגשנו ביער מאכל עירוני רחובות לפעילות שתילות: תנועה קהילתית לשתילת עצי פרי במרחב העירוני . לפני שאספר לכם על שפע עצי הפרי ששתלנו , אזכיר לכם מה אני מגדלת כאן באמת : דור חדש של ילדעים שלוקחים אחריות על טיפוח סביבה בריאה . אנחנו בוראים היום את המציאות של מחר. הילדעים האלו – הם אלו שיניבו פירות בעתיד, לא העצים.
*
מעבר לעבודת הכפיים הפיזית, מה שהיה חשוב באמת זה השיח התודעתי שהתפתח עם אנשים- שכנים שבאו לשאול והתעניינו למה אני עושה את מה שאני עושה, ביקשו להבין מה זה ולמה זה טוב יער מאכל בעיר . הפצתי היום ברוח זרעים של הבנה חדשה בתודעה הכוללת: אל לנו לדרוש מנציגי ציבור בועד, בעירייה, בממשלה לעשות עבורנו. אנחנו הציבור. זה בידיים שלנו.
*
תוצרי העבודה הגשמית שלנו אתמול > שתלנו: רימון, חרוב, קטלב משונן, מורינגה אוליפרה, אורן צנובר, אלביציה צהובה (קושר חנקן), ער אציל, ינבוט לבן (קושר חמצן) , אקליפטוס שטיגר, גויאבה בן דוב, סברס בלי קוצים, פסיפלורה, קנה סוכר , פיטנגו
*
שתילות קודמות : פטל, מנדרינות, גויאבה תותית, גפן, תאנה, רימון, לימון, פיגויה, אבוקדו, פיטנגו, לואיזה , לימונית, פסיפלורה,
הפעם לפני מלאכת עבודת האדמה , ישבנו במעגל שיח לדבר על מה זה יער מאכל עירוני, תהינו במה זה שונה מגינה -מה ההבדלים ומה הופך גינה ליער, חשבנו מה מניע אותנו לעשות את מה שאנחנו עושים, מה החזון הגדול והמטרות בדרך , בתהליך, ובעיקר – להבין למה. שני ילדעות העלו רעיונות איפה כדאי לשתול איזה עצים ואיך לעצב את המרחב והציעו שנגבש צוות של ילדעים ונלך יחד לועד מתחם הבניינים ונגיד להם מה תיכננו . ככה כשנבוא מאורגנים ומגובשים – יקשיבו לדעתנו . כמה בינה לילדעות. ויהי.
עד כה , מאז התחלנו לפני 3 חודשים שתלנו: פסיפלורות, גפן, סברס (בלי קוצים) , קנה סוכר, פיטנגו, תאנה, רימון, לימון, פיגויאה, גויאבה, פטל,מנדרינות, לימונית,לואיזה, בטטות, פאפיה, אבוקדו
המפגש מתחיל בשיחה מעמיקה עם שכנה ששאלה מה זה יער מאכל, איפה זה, איך זה, ובעיקר – למה זה . היא אמרה שהיא גם רוצה לעשות כזה ושאלה איך מתחילים .
תוך זמן קצר התחילו להופיע ילדי השכונה והתחלנו במשימות: שתלנו שתיל עץ פאפיה שסבא מהשכונה הביא לנו מזרע שגידל בעציץ במרפסת ושתיל עץ לימון שהוא לקח ייחור וגידל ממנו את השתיל, שתלנו קני סוכר שחברה הביאה לנו מליין חתיכות , כי ילדעים אוהבים סוכר והרבה… (שותלים את הפרקים שהכי קרובים לאדמה , כן…מבינים למה, נכון? ובמאוזן.) , כיסינו את כל השתילים גם מהפעם שעברה בחיפוי שבבי עץ ועלים, השקינו,קשרנו את הפסיפלורה והגפן שיטפסו על העמודים בסככה ברחבת הכניסה לבניין.
*
כל ילד קיבל שני עציצים: אחד ריק – מילא אותו באדמה (לא אדמה אלא תערובת פרלייט קוקוס) כדי להתחיל לגדל בו גרעין של עץ פרי מאפס ולקחת אחריות על תהליך ההתפתחות שלו שדורש סבלנות והתמדה רבה . והשני עציץ שאני כבר זרעתי בו גרעין וצמח ניצן עץ פרי קטן . כשיגדלו הניצנים ויהפכו לשתיל גדול מספיק- הם יביאו אותו לשתול בשטח הציבורי הפתוח של היער.
לגדל ילדעים ביער מאכל עירוני- כי הם שיניבו את פירות העתיד. לא העצים
ככה זה התחיל :
יום העצמאות 19/4/2018 . ילדעים נולדים יודעים את העוצמה הפנימית שלהם, לוקחים אחריות ומתנהלים בעצמאות, יוצרים מציאות שתניב לנו פירות.
ערב יום הזכרון 18/4/2018 , הזכרתי לילדעים למה אנחנו כאן: כדי לזרוע זרעים חדשים בתודעה האנושית: זרעים של הבנה איך לקחת אחריות לגדל את הסביבה שהם רוצים לגדול בה
