ההבדל בין מודעות לתודעה

מודעות = תהליך פרטני: הבנת התהליכים האישיים של היכולות הפיזיות והרגשיות שלנו. מודעות עוסקת בעולם הסיבות הנמוך- הבנת תהליכי התפתחות אישיים  של נשמה כאינדיבידואל ומסעה על פני הגלגולים בעולם הארצי. מודעות מיידעת אותנו לחיבורי גוף-נפש ורוח:  ליכולות הפיזיות הרגשיות והמחשבתיות שלנו, עוזרת לפענח את התסריט הפרטי, מסייעת לנו לסיים תיקונים, להשלים חוויות במערך ההתנסויות שחתמנו עליו, מחברת לזיכרונות, להיגיון ליישום והמימוש בעולם החומר.

תודעה  =  תהליך כוללני:  הבנת עולם הסיבות הגבוה וזיהוי מגמות תהליכים כלל בריאתיים. התודעה היא מאגר מידע שנותן מבט על על המקום ממנו באתי ואליו אני חוזר , שמסביר מה יש מאחורי התסריט הנשמתי  האישי, מבהיר תמונת מצב על תהליכים שכל האנושות עוברת בבריאה ומעבר לה. מבט העל מנגיש הבנות על החוקיות העומדת בבסיס ההתנהלות האנושית, על משמעות קיומה של המודעות הפרטית כחלק מתודעה אחת כוללת . תודעה עוסקת ב “מה” ו “למה” , במהות תכלית קיומנו כאנוש במעבדת הניסויים האנושית בכדה”א.

עבודת מודעות ממקדת אותנו לעצמנו : ZOOM IN 
עבודת תודעה מוציאה אותנו מעצמנו ZOOM OUT כדי שנראה את התמונה הגדולה ונבין את התוכנית הכוללת, את היותנו חלק מרשת אנרגטית שהרבה יותר גדולה מאיתנו.

נקודת המעבר ממודעות לתודעה היא מעבר מאגואיזם לאלטרואיזם

מחשיבה על עצמי- אגואיזם , לחשיבה על הכלל – אלטרואיזם. מודעות עוסקת בהתפתחות אישית . מי שעוסק בזה מרוכז בתהליכים הפרטיים שלו, בעצמו. תודעה עוסקת בהתפתחות כוללת. מי שעוסק בה הוא מי שמתעלה מעל הסיפור האישי שלו ורואה לנגד עיניו את טובת הכלל , את התמונה הרחבה ופועל למען קידום אינטרסים משותפים

2012 – ממודעות לתודעה (תודעת על)

---

 כנס תודעת העל – ממודעות לתודעה / ישראלה יועד

תקציר הרצאה של ישראלה יועד בכנס תודעת העל 2012

 המטרה – רקע

כולנו נמצאים בתהליך התפתחות. כל האנושות נמצאת בתהליך של התפתחות רוחנית. המטרה היא שכל האנושות תשתנה. המטרה היא אחת ושווה לכולם. זאת לא מטרה אישית. זאת לא מטרה שניתנת לשינוי, אין מטרה אחרת. זאת מטרה מסוג חדש ולא מוכר.

המטרה- הגדרה

א. המטרה היא: שינוי תדר של כל האנושות.
ב. המטרה הסופית היא: מעבר של כל האנושות מהמתנד הישן למתנד חדש. מסימפונית צלילים אחת, לסימפונית צלילים חדשה ושונה לחלוטין.
ג. מעבר ממערכות שהתדר הדומיננטי שלהן הוא תדר של רגש/מים, למערכות שהתדר הדומיננטי הוא תדר של הבנות/אויר.
ד. מעבר ממערכת מרגישה הבנויה על מסגרות, השתייכות ותלות,
למערכת חושבת המבוססת על עצמאות, חוסר מסגרות, ראייה כוללת ויכולת בריאה אישית.
ה. מעבר מהרמוניה רגשית המבוססת על תחושת חיבור של יחד ושל נוחות, להרמוניה מחשבתית שמבוססת על  התפתחות ופעילות.
ו. זהו חיבור של עצמאיים בודדים, שלכל אחד עצמאות הבנתית משלו, לצורך מטרה ופעילות משותפים.
ז. זהו חיבור אינטרסים של התפתחות של היחיד והכלל  גם יחד. תוך שוויון ערך ואחריות אישית וכוללת.
ח.  זהו מעבר מניהול הלב לניהול השכל והבינה.

 הדרך

המטרה היא שווה לכולם,
אך הדרך של כל אדם אל המטרה היא שונה.
כל אחד מאיתנו נמצא בנקודה שונה על הרצף.
מבחינה זו אנו שונים אחד מהשני.
כולנו רוצים להתפתח.
זה תכנות שקיים בליבה של כל אחד מאיתנו.
לכל מערכת התפתחותית יש נקודת מוצא ויש מטרה.
בין נקודת המוצא ובין המטרה ישנו קו עולה – זהו קו ההתפתחות.
נקודת הכניסה לקו ההתפתחות שמוביל אותנו אל המטרה המשותפת החדשה, היא תחילת המעבר ממודעות לתודעה.

 הגדרות

ננסה להגדיר את המושגים מודעות ותודעה.

מודעות – הבנת התהליכים האישיים, פענוח התסריט הארצי האישי, סיום התיקונים האישיים. הזיכרונות, ההיגיון, היישום בעולם החומר, עולם הסיבות הנמוך.

תודעה – הבנת הסיבות המסתתרות מאחורי התסריט הארצי. הבנת התהליכים הבריאתיים, החוקיות השווה העומדת בבסיס ההתנהלות של כולנו. התודעה פותחת בפנינו ידע והבנות נוספים וחדשים מעבר לתסריט שלנו. חיבור לעולם הסיבות הגבוה.”

לדוגמא, כאשר אנו חווים קשיים בזוגיות:

1.במודעות אנו מנסים להבין את הקשיים של האדם, את הסיבות לקשיים שלו, את השורשים של הקשיים האלה, ומנסים לתת לו את החוויה וההבנה האישית, כיצד לפתור את בעיותיו.

2.  בתודעה אנו באים לאנשים ואומרים להם:
העקרונות לזוגיות נכונה הם: עצמאות, דיאלוג, יחסי שולט נשלט, זמן איכות משותף.

עכשיו בדקו כיצד אתם נוהגים ותקנו זאת.
המודעות היא שיטה פרטנית שדורשת הרבה זמן ואנרגיה.
התודעה עובדת יותר על התודעה הכוללת.
אין לנו זמן ואנרגיה לשנות אחד על אחד את כל האנושות. אנו שוקדים על הפצת ההבנות בכל דרך, כדי שכל אדם ייחשף להם ויעשה את השינוי ואת העבודה, בדרכו ובקצב שלו.
המטרה היא: להוריד את התודעה לעולם המודעות.
תודעה ללא מודעות היא חסרת ערך.
שינוי התודעה מוביל לשינוי המודעות.
אנו חותרים להגיע ב 2012 למסה קריטית שתאיץ את השינוי וההתפתחות של האנושות כולה.
יחד עם זה חשוב לזכור שלא ניתן לדלג או לקצר את התהליכים האישיים, אך לאחר 2012 זה יעשה בקבוצות גדולות ובקצב מואץ.

קו ההתפתחות

קו ההתפתחות הוא גם קו ההתפתחות האישי וגם קו ההתפתחות של האנושות כולה.
“תודעת העל” עושה אבחנה בין שתי מניפות של  התפתחות: המניפה הראשונה והמניפה השנייה.
נקודת הכניסה לקו ההתפתחות נמצאת בין שתי המניפות.

המניפה הראשונה

המניפה הראשונה מכילה בעיקר את התסריט האישי (“הבחירה מה לחוות בגלגול הנוכחי”) המבוסס על מערכת ההיזכרות, ועל תהליך המימוש הארצי  (שזה היזכרות על.)
המניפה הראשונה מכילה את המודעות שהאדם רוכש בכל מהלך חייו ותסריטו.
כל זמן שאדם עסוק במודעות אישית, וזה כולל את כל הכלים המגוונים של הרפואה האלטרנטיבית והניו אייג’, הוא נמצא במניפה הראשונה.
במניפה זו קיימים שלבים יותר נמוכים ויותר גבוהים של התפתחות, אך כולם עדיין נמצאים במתנד של העידן הישן.
רק קצה המניפה הראשונה זה תחילת קו ההתפתחות.

נקודת ההתחלה

קו ההתפתחות הוא מעבר למניפה אחרת לחלוטין. זה תהליך שינוי לכיוון שונה לגמרי.
הוא מתחיל מסיום מערכת הרגש הנמוך.
מנתק את האדם ממניפת ההתפתחות הראשונה, ומביא אותו לתדר אחר ושונה.
לפני שמתחילים את קו ההתפתחות, ההתמודדות היא עדיין במתנד הנמוך של כל היסודות.
רק אחרי שעשינו את העבודה הקשה והממושכת של המודעות האישית,
רק אחרי שלמדנו להתגבר על מכשולים, שחווינו נפילות רגשיות, ויצאנו מהן עם הבנות,
רק כאשר אנו בשלים לנטוש את הנוחות המוכרת, ופתוחים לעבור לעולם החדש והבלתי מוכר של האוויר
רק אז מתחיל קו ההתפתחות האישי.
ובנוסף, עם הכניסה לקו ההתפתחות צצים קשיים.
הקשיים נובעים ממערבולות רגשיות/מים או מערבולות מחשבתיות/אויר הנובעות  מן הילדות.
כאשר אנו בודקים מאורעות בחיי האדם לאורך התסריט נמצא שהם מחולקים לשניים:
למערבולות רגשיות או למערבולות של מחשבה, הנובעות מן הילדות.
אלה הבעיות הקבועות בביצוע התסריטים.
ורבים מאלה שמגיעים לנקודת המוצא של קו ההתפתחות, סובלים ממערבולות.
ולכן לעיתים קרובות זקוקים לעזרה כדי לסיים את המניפה הראשונה ולהתחיל את קו ההתפתחות.

 המניפה השניה

גם המניפה השנייה  שמתחילה את קו ההתפתחות, בנויה על בסיס הילדות. התסריט אינו משתנה. אך משנים את נקודות הראייה, ההבנה, והשליטה. התסריט נשאר תסריט, אך הוא משתפר
מחזקים את יכולת הבריאה והשליטה בחיים.
השליטה היא דרך האוויר/המחשבה,
המוח העליון מתחבר למוח התחתון, והמים/הרגשות הגבוהים תומכים בהרמוניה של השינוי.
זו המערכת החדשה שמשתלטת על המקום הזה.
זהו תהליך המעבר ממודעות לתודעה.
המניפה השנייה קשורה למניפה הקודמת, אך האדם מתפתח במערכת שהיא:
יותר חכמה, מתוחכמת, וחסכונית אנרגטית.
הרטט גבוה יותר, יש פחות מערבולות, והמערכת יותר מעודנת.
היכולת ההבנתית יוצרת שקט שנרכש, וזרימה עם התסריט.
האדם ממשיך את תסריטו, אך הדרך לבצע אותו שונה לחלוטין. וברטט גבוה יותר.

 מעבר המתנדים

כדי להבין את המעבר ממה שנקרא המתנד הישן למתנד החדש, יש לראות את הבריאה כולה כסימפוניה של צלילים. צלילים המופקים ע”י אינספור מיתרים קטנים.
ההבדל בין צלילים של מודעות, לצלילים של תודעה, זה שהם בסולמות  שונים לחלוטין.
המיתרים של המודעות והמיתרים של התודעה רוטטים במשפחות שונות של רטיטה.
הרטט של יסודות האש, מים, אוויר ואדמה, מהם מורכבים כל היבטי חיינו, במתנד הישן
שונה מהותית מהרטט של היסודות במתנד החדש.המים/רגש במתנד החדש הם גבוהים, שקטים, הם מבטאים: אחווה אנושית, אחדות המטרה, הבנה ועזרה, חיה ותן לחיות.

המתנד הישן מכיל את:
א. עולם התוצאות – העולם הפיזי, החושים החיצוניים.
ב. עולם הסיבות הנמוך – מודעות, המניפה הראשונה.

המתנד החדש מכיל את:

עולם הסיבות הגבוה – הבנת הסיבות לתסריטים, מישורי הנשמות, חוקי הבריאה, התודעה המרכזית,

האינטליגנציה הכוללת

המעבר משדות הרטט הישנים לשדות הרטט החדשים – זוהי הקפיצה הקוונטית שמרבים לדבר עליה בספרות של הניו אייג’.

 קו ההתפתחות האישי

אנשים מגיעים לנקודת ההתחלה של קו ההתפתחות בעיקר מחוסר ברירה.
כאשר הם מגיעים בחייהם למבוי סתום, לקיר. כל זמן שטוב לאדם, הוא לא ישנה שום דבר.
גם כשהוא חש שהטוב הולך ונגמר, הוא יאחז בקרנות המזבח.
המרחק שכל אדם עובר הן במניפה הראשונה של המודעות והן במניפה השנייה לאחר כניסתו לקו ההתפתחות, שונה מאדם לאדם.
כלומר אורך קו ההתפתחות שונה מאדם לרעהו.
ככל שהמרחק מנקודת המוצא למטרה גדול יותר, כמות השינויים שעל האדם לעבור גדולה יותר.
זה תלוי בעיקר במצבו של האדם בנקודת המוצא.
כאשר בן אנוש מגיע לנקודת ההתחלה של קו ההתפתחות, אחת הבעיות הגדולות היא מאיזה מסע ארוך הוא למעשה התחיל לפני קו ההתפתחות העומד לפניו.
המטרה היא אווירית מאוד. ככל שהאדם יותר רגשי  התהליך ארוך יותר. יש להוריד כמויות גדולות של מים ולהעלות כמויות גדולות של אוויר.
במים יש הרבה מאוד אדמה והתהליך ארוך ואיטי. לאנשים רגשיים הדרך ארוכה, איטית וקשה יותר.
לאדם שהבסיס שלו יותר אווירי/מחשבתי התהליך יותר קל ומהיר.
הבעיה הגדולה אצל בני אנוש, שנקודת ההתחלה שלהם לא מספיק שקופה ונכונה. הם לא מוכנים להתבונן על עצמם ולראות את המרחק שמבדיל בינם לבין המטרה. הם אינם רואים שזה תהליך ארוך, מתכוננים לתהליך הרבה יותר קצר, ובסיכומו של דבר נעצרים באמצע.
כדי להיכנס לנקודת ההתחלה של קו ההתפתחות, ולהתחיל  תהליך של שינוי עמוק, דרושה אמונה מלאה בעצמי. יש כאן ויתור על כל משענות העבר.
רצון ההתפתחות מותנה בחוזק הליבה ובאמונה ביכולתה.
בנק’ המוצא של קו ההתפתחות הכי חשוב הכרה ביכולות ובמגבלות. וכן סיבולת ואורך רוח.
יש להבין את המטרה, אורך הדרך, והניסיונות שבדרך. זו הנקודה שבני אנוש מחפשים עזרה.

 קו ההתפתחות של האנושות

כל האנושות נמצאת על קו ההתפתחות.
מצד אחד אנרגיות האש והאוויר שנכנסות כיום לעולמנו בכמויות גדולות, הם כבר במתנד הגבוה יותר.  מצד שני רב בני אדם מוצפים עדיין ברגשות נמוכים: בזוגיות, בדתות, במשפחות, במסגרות ובכל מערכות האמונה.
כל אלו חלקים שמשם צריך להתחיל להוריד את המים/הרגש. ככל שמוותרים על המים הנמוכים אפשר להכניס אויר גבוה.
לחבר את עולם הסיבות הגבוה לעולם הסיבות הנמוך.
זה המעבר ממודעות נמוכה לתודעה גבוהה, שכל בני אנוש עוברים.
זה התהליך שהאנושות כולה עוברת בעזרת כלים רבים ושונים:
כל תכניות הריאליטי לסוגיהן: כוכב נולד, האח הגדול, מחוברים, משפחה חורגת וכ”ו הן בעצם סדנאות קולקטיביות למודעות אישית. הצופים שואלים את עצמם איך אני הייתי נוהג, מה אני הייתי עושה במקומם.
כל מערכות הייעוץ והריפוי האלטרנטיבי: קואוצי’נג, פסיכולוגיה, תקשור, דמיון מודרך, הילינג, גלגולים, אסטרולוגיה, קלפים וגם קבלה, מסייעים לסיים את  המתנד הנמוך. את עולם הסיבות הנמוך.

קו ההתפתחות של תנועת הניו אייג’

ברצוני להתייחס למספר תפיסות שגויות שמנחות את הניו אייג’ :

1.בסדנאות הניו אייג’ לסוגיהן, מרבים לדבר על חיבור לאור ואהבה, מציעים לנו להקשיב ללב. לחיות בהרמוניה. סדנאות אלה אכן מביאות אותנו לעליה ברמת ההבנות והמודעות, אך ללא המשכיות. כי הלב הארצי שלנו מושך אותנו לרגש הנמוך, ומה שעלינו ללמוד זה לעזוב את המערכת הרגשית הנמוכה ולעבור לרגש גבוה, שהוא היכולת לראות את מערכת הרגש מבלי להיכנס אליה. בשלב מסוים בתהליך ההתפתחות הרוחנית צריך להחליף את הדלק, לעבור מרגש נמוך לרגש גבוה, כמו מטפס הרים שמקבל בלוני חמצן במחצית הדרך. תנועת “אור ואהבה” מנחה אותנו לשיתוף פעולה. זוהי מטרה רגשית/מימית, שאינה נכונה ואינה מוגדרת. כי הרמוניה רגשית – זה המתנד הישן.

2. הכניסה לתדרים של העידן החדש היא אינה הרמונית לכאורה. מעבר המתנדים נעשה דרך פריצת מסגרות ומאבק בהתנגדות. בכל תהליך שינוי דרמטי, יש היבטים בלתי הרמוניים, שהם הכרחיים להמשך ההתפתחות.

3. במצבי תקיעות, יש המטפחים בנו אמונה שהיקום יעזור לנו. גישה זו גורמת לעצירה ביוזמה, ופוגעת ביכולת התמדה חרף כישלונות. תהליך ההתפתחות אינו רציף. הוא ארוך, איטי ועובד בדילוגים. התקדמות והפסקה לצורך הטמעה, התקדמות והפסקה לצורך הטמעה. בנקודות העצירה לאורך המסלול עלינו להטמיע הבנות, ולהיערך בצורה יזומה להמשך הדרך. ולא להמתין לעזרה ממקור חיצוני עלום.

4. מדברים הרבה על מודעות. רבים עוברים תהליכי מודעות קשים, חווים חוויות עמוקות,  גם מקבלים הבנות אך כל זאת במתנד שמסתיים. הם  לא עוברים למתנד החדש והתפתחותם נעצרת. אפשר לוותר על מערכות רגש קשות ולהמיר אותם בהבנות נשגבות, אך בשלב מסוים לא ניתן להמשיך.

5. רבים שמתחילים בתהליך ההתפתחות ה”רוחנית” מגיעים לנקודה מסוימת שממנה ההתפתחות נעצרת. זה לא קורה בבת אחת, ההתפתחות מתחילה לזחול עד שהיא נעצרת לחלוטין. למעשה מערך שלם של התפתחות האנושות נעצר. למעשה האנושות בכללה נמצאת בחלק הנמוך יותר. המחלה של האנושות – החיבור לרגשות/מים הנמוכים.

ההתנגדות לשינוי

בתקופה האחרונה כאשר תלמידי תודעת העל מנסים לפתוח קבוצות הם נתקלים בלא מעט קשיים והתנגדות. את ההתנגדות אנו פוגשים גם בקרב משפחתנו וסביבתנו הקרובה.

הבה ננסה להבין את הסיבות העיקריות להתנגדות, למרות שכולם רוצים להתפתח, יש מעצורים גדולים בהתפתחות:

1. המעצור העיקרי הוא כוח ההתמד והנוחות

העולם המוכר והידוע נותן הרגשה לא מבוטלת של נוחות. תדרי המים והאדמה הם תדרים איטיים ומחבקים. ואנשים אינם רוצים לעזוב אותם. כל מי שלמד אי פעם את סולם הצרכים של מסלאו בפסיכולוגיה או סוציולוגיה יודע שהוא מגדיר את הצורך השלישי בחשיבותו, לאחר מזון והגנה פיזית, כצורך באהבה והשתייכות. כאשר אנו נמצאים בתקופה שהמים/הדבק המוכר יורדים, אנשים חשים מאוימים ברמות הכי עמוקות של השתייכות. המעבר מהמתנד הישן לחדש, ממודעות לתודעה, שומט את השטיח מתחת לרגלינו, ואנו חווים קונפליקט עמוק בין הרצון להתפתחות לבין אחיזה בדברים קודמים.

2. המעצור השני נובע מאופיים השונה באופן מהותי של יסודות האש והאוויר המובילים את העידן החדש, לעומת יסודות המים והאדמה שמובילים את העידן הישן. האש והאוויר מביאים תדר אקטיבי, תוקפני, חסר שקט ומערער. הוא דורש להחליף את הנוחות: ביוזמה, אמביציה, מהירות וקיצוניות. אלו שני קצוות שקשה מאוד לחבר ביניהם.

3. המעצור השלישי מתייחס לכמיהה העמוקה להרמוניה. תנועת הניו אייג’, כפי שנאמר, העמידה במרכז תפיסתה את ההתנהגות ההרמונית, הן בין אדם לעצמו והן בין אדם לסביבתו. אולם השינוי הקיצוני הנדרש לצורך מעבר העידן מחייב התנהלות לכאורה לא הרמונית. אי אפשר לשבור מסגרות בנחמדות. אי אפשר להיות שקופים ולהוריד מערכות הסתרה ולהישאר טובים עם כולם. אי אפשר להכיר באינדיבידואליות ובמדרג ההתפתחות השונה של בני אדם ולשמור על הרמוניה. האיום על ההרמוניה מעורר פחד עמוק והתנגדות.

4. מעצור רביעי הוא אי הבנה לגבי תפקידו של הלב. כפי שנאמר אומרים לנו: תקשיבו ללב שלכם.  הפרשנות לכך היא לכו בעקבות רגשותיכם. אך זה עומד בסתירה למגמה החדשה של ירידת משקלם של המים. במקום ללכת בעקבות הלב יש ללכת בעקבות החושים הפנימיים. הבלבול בין רגשות לתחושות מהווה גם סיבה למעצורים. ללכת בעקבות הלב משמע להקשיב לתחושת הלב, להבנת הלב ולא ללכת בעקבות הדבק, הנוחות והההנאה.

כל הסיבות האלה חוברות למחסום של פחד שקשה מאוד לפרוץ אותו.

 אז מה עושים?

מחסום הנוחות וההתנגדות הוא מחסום שכווווווולם עומדים בפניו.  ולא קל לפרוץ אותו. המורים שבינינו  נדרשים לשלוש תכונות מרכזיות:

חכמה, סבלנות ודבקות:
1. חכמה – כלומר הבנה מעמיקה של מהות השינוי,  מהות הקשיים, והתהליך הנלווה להם.
2. סבלנות –  זו הידיעה שאין כאן עשייה קלה ומהירה. מדובר בכרסום איטי וממושך של מחסום הנוחות, סיום המים הנמוכים, ומיתון המערבולות, זה תהליך הדרגתי שלוקח את זמנו. יש בו נסיגות והצפות חוזרות שמתפוגגות לאט לאט. אין כאן זבנג וגמרנו.
3. התמדה – משמעה לא להתייאש, לא להתאכזב כשהתוצאות מבשילות באיטיות, לא להיפגע באגו, לא לוותר על אלה שקשה לנו איתם. להתמיד באמונה ועשייה, בלי להרים ידיים.

 מה יהיה ב 2012

החל מ 2012 הדומיננטיות של אנרגיות האש והאוויר תלך ותואץ וזה ישפיע על כל מערכות החיים: תקשורת, ממשל, אקולוגיה, כספים, רפואה, חינוך, משפט, מזון, דת וכ”ו.  האצת שינוי המתנדים תהיה גם מלווה בתופעות של כאוס.
בנקודה זו האנושות תתחלק בגדול לשניים: לכאלה שהמתנד שלהם כבר עבר הכנה למתנד החדש, זה כולל את כל הילדים שכבר נולדים עם המתנד החדש. עבור אלה, המעבר יהיה יותר זורם ויותר קל. בראשית התקופה הם גם יהיו השולטים. בני אנוש שיבחרו להיאחז במתנד הישן ובמערכות המים והאדמה יחוו קשיים, חוסר זרימה ובלבול, והם יהיו הנשלטים.

ככל שמתקרבים ל 2012 – המערבולות במניפות הנמוכות יהיו יותר ויותר גדולות.

ככל שנמצאים במקום נמוך יותר בקו ההתפתחות הטלטלות יותר קשות. יש מערבולות גדולות גם ברמה האישית וגם בעולם.  אנו כבר חווים טלטלות לא קטנות. כל הדרך למטרה מלווה בטלטלות.  התודעה הגבוהה מביאה יותר שקט.

סיכום – ההבנה החשובה

בחרתי לדבר על נושא זה כי אני פוגשת יום יום בקשיי ההבנה, הן בקרב המורים והן בקרב התלמידים. המעבר לעידן החדש שונה ממה שחשבנו, הוא לא תמיד קל, הוא מחייב שינוי פאראדיגמה, אבל.. הוא בלתי נמנע, וכל מי שהולך עם השינוי חייו יהיו זורמים, קלים ומפותחים יותר.

מסר תודעת העל לכנס:

“ההבנה החשובה ביותר היא שמודעות בלבד לא מביאה לתודעה גבוהה.
הבנת התהליכים האישיים, מערך הגלגולים, האנרגיות הארציות וההרמוניה – אינם מביאים בהכרח לתודעה גבוהה.
המודעות היא רק קרש הקפיצה לתודעה גבוהה יותר.
זוהי נקודת חוסר ההבנה והתקיעות של רבים מבני אנוש”.