הולוגרמה היא תמונת מציאות אנרגטית. זו נחתמת על ידי כל אחד מאיתנו עוד לפני רדתנו לגוף פיזי. באמצעות טכנולוגיות לייזר חדשניות ניתן היום לצייר-לייצר את תמונת המציאות האנרגטית הזו כך שתיראה גם במציאות הגשמית שבחרנו להמציא. פלאי הטכנלוגיה בשת”פ עם נפלאות הבריאה.
הנשמה שלנו בוחרת תסריט שאותו היא רוצה לממש במשחק החיים כאן בעולם החלום וכל התסריטים יחד מהווים את המכלול של הולוגרמת החובה :תמונה אנרגטית מרכזית שמקורה בתחילת התפצלות הבריאה ומלווה את כל חלקי התודעה שהתפצלו עד לסיום הבריאה וחזרה לאחד. – זה מה שנקרא הכל צפוי. אז איפה הרשות הנתונה? יש לנו הולוגרמת זכות שהיא תמונת המציאות שאנחנו ממציאים מתוך הבחירה החופשית שלנו איך לשחק את המשחק שכבר נחתם מראש תוך כדי התנסויות החיים הארציות
הולוגרמת חסד היא התמונה שמאשרת לנו האם אנחנו אכן בוחרים בזכות שתואמת להולוגרמת החובה . במידה וכן- נחווה רגעי חסד מאושרים, במידה ולא- יש את הולוגרמת השיפוט העצמי שתבחן מחדש את הבחירות שלנו באמצעות קול המצפון הפנימי, תעריך את הסטייה שלנו ותגרום לנו להתיישר.
מחקר: היקום הוא “הולוגרמה ענקית ומורכבת”
היקום הוא הולוגרמה יכולה לפתור את האי-סדרים שבקרינת הרקע הקוסמית – קרינה אלקטרומגנטית שנחשבת מעין “שאריות” של המפץ הגדול
מי הזיז את ההולוגרמה שלי: חוקרים יפנים פיתחו הולוגרמות שניתנות לתפעול ידני
הסבר פיזיקלי, הולוגרמה במובן הארצי-מדעי: תמונה תלת-ממדית המסוגלת לאחסן מידע בצורה אופטית, נוצרת באמצעות התאבכות של שני גלי אור המוקרנים ממכשיר לייזר. זו למעשה תמונת לייזר אנרגטית המוקרנת באוויר ולא ניתן לחוש או למשש אותה.
היא יכולה להחליף תלבושת ותספורת כהרף עין, היא לעולם לא תחלה בקורונה והביצוע שלה יהיה מושלם בכל פעם – האם ההולוגרמות הן העתיד של ההופעות? אם לשפוט לפי המופע שהחזיר את וויטני יוסטון לבמה – לא בטוח, אבל היוצר שלה משוכנע שזה בדיוק כמו הדבר האמיתי
מה זו התאבכות , ההבדל בין הולוגרמה לתמונה רגילה
*
קרקס גרמני מציג חיות כמו דינוזאורים וממותות בהולוגרמות
The secret and mystery of a Hologram
איך הסמארטפון שלך יכול לייצר הולוגרמה
המציאות עולה על כל דמיון, ככה לומדים: בעזרת הולוגרמות!
אם טוני רובינס יכול להופיע מול קהל הופעה הולוגרמית, מתי לדעתכם אני אלמד את התלמידים שלי שיעורי תודעת העל בהולוגרמה? ותארו לכם לקבל כאלו מחיאות כפיים מהקהל… אחרית הימים- כאן ועכשיו.. בדיוני ודימיוני במרחק נגיעה. איזה קצב התפתחויות מטורף. וזה רק הפרומו חברים, תחזיקו חזק. מוזמנים להצטרף אליי לשלוח דרישה אנרגטית לבריאה. הרי מיהי הבריאה? אני הבוראת. אתם הבוראים. זה אנחנו. חת חת.. בריאה שומעת? שדר דרישה אנרגטית לאש ואוויר לייצר שידור הולוגרמי של שיעורי תודעה , רות סוף עבור. בוצע.
בקרוב…
מציאות מדומה- יישום הולוגרמות בחיי החומר הארציים – Microsoft HoloLens
ההפגנה ההולוגרמית הראשונה בהיסטוריה: הספרדים מצאו דרך לקיים הפגנה בלי לעבור על החוק ובלי צורך באישורים. אדיר!!!
First Hologram Protest in History
הייקום הוא הולוגרמה: ראיות חדשות שמחזקות את אחת התאוריות המטלטלות שקיימות. עיקריה: היקום הוא למעשה הולוגרמה, ואנחנו צפים בתוכו .
Tupac Hologram
tupuc – זמר שמת בשנת 1996 אבל טכנולוגיה מתקדמת מייצרת תמונת מציאות אנרגטית שלו בהופעה חיה – תחיית המתים, אחרית הימים זה כאן ועכשיו, ימי הגאולה …
צפו בסרטון » HOW ITS DONE Tupac Hologram הסבר איך נעשה הסרט (למי שמתקשה להבין את ההסבר הזה- מצ”ב המשך סרטון נוסף הרבה יותר ברור)
צפו בסרטון »How the Tupac Hologram Works שני חברה צעירים- גאונים משעשעים מסבירים את נושא ההולוגרמה ומגיעים שוב למסקנה המתבקשת בסוף: העתיד כבר כאן (תוכלו לדלג על השטויות בהתחלה…)
The Holographic Home הבית ההולוגרמי
Samsung 3D Outdoor-Projection
צפו בסרטון » The Holographic Universe (Part One)
צפו בסרטון » The Holographic Universe (Part Two)
צפו בסרטון » The Holographic Universe Part 3 Workshops Understanding Quantum Physics & Consciousness
Holographic Universe FULL movie
אשלייה אופטית איננה הולוגרמה, ובכל זאת, מביאה כאן כדי לחדד את ההבנה:
אשלייה אופטית– פרצופים שנראים מעוותים עם עיניים גדולות כשל חייזרים תרגיל אשלייה אופטית שימו לב כי בהתחלה, כאשר אתם עוברים מהתמקדות (10 שניות) בנקודה הצהובה בתמונה בצד שמאל,מהתמונה ה”אמיתית” לדף החלק,אם אתם לא ממוקדים, התמונה שתראו בדף החלק זזה במרחב עד שנעלמת נסו לתרגל התמקדות גם בהולוגרמה הדימיונית- בדף החלק, ותראו זה פלא- תצליחו להשאיר אותה במקום שלא תזוז. העיניים החיצוניות שלכם יתחברו לראייה הפנימית ובעזרת התודעה- תוכלו לשלוט בתמונה שתראו. שלב יותר מתקדם הוא להבין שביכולתכם לראות כל תמונה שתבחרו לראות. ככה בוראים מציאות
צפו בסרטון » Amazing Animated Optical Illusions המחשה איך עובדת אשלייה אופטית
צפו בסרטון » Epic Optic Illusion
צפו בסרטון » Animated Optical Illusions
התקבל חיזוק לתאוריה: היקום הוא הולוגרמה– ראיות חדשות שמחזקות את אחת התאוריות המטלטלות שקיימות. עיקריה: היקום הוא למעשה הולוגרמה, ואנחנו צפים בתוכו * היקום כהולוגרמה … האם מציאות אובייקטיבית קיימת … או האם יקום פנטזיה? מאת מייקל טלבוט בשנת 1982 אירוע יוצא דופן התרחש. באוניברסיטה של פריז צוות מחקר בראשותו של הפיזיקאי אלן אספקטAspect)) בצעה את מה שעשוי להיות אחד הניסויים החשובים ביותר של המאה ה-20. אתם לא תשמעו על זה בחדשות ערב. למעשה, אלא אם יש לכם הרגל לקרוא את כתבי עת המדעיים כנראה גם מעולם לא תשמעו את שמו של אספקט, אם כי יש כמה שמאמינים כי התגלית שלו עשויה לשנות את פניו של מדע. אספקט וצוות המחקר גילה שבנסיבות מסוימות חלקיקים תת אטומים כגון אלקטרונים יכולים לתקשר אחד עם השני באופן מידי ללא קשר למרחק שמפריד ביניהם, וזה לא משנה אם הם מרוחקים 10 מטר או 10 מיליארד קילומטרים זה מזה. איכשהו נראה שכל חלקיק תמיד יודע מה השני עושה. הבעיה עם ההישג הזה היא שהוא פוגע בטענה ארוכת השנים של איינשטיין ששום תקשורת יכולה לנוע מהר יותר ממהירות האור. כיוון שנסיעה מהירה ממהירות האור היא בבחינת שבירת מחסום הזמן, האפשרות המרתיע הזו גרמה לפיסיקאים לנסות להמציא דרכים נפתלות כדי להסביר את ממצאיו של היבט, ונתנה השראה לאחרים להציע הסברים אפילו יותר רדיקליים. הפיזיקאי דיוויד בוהם (Bohm) מאוניברסיטת לונדון, למשל, מאמין שהממצאים של אספקט מרמזים כי מציאות אובייקטיבית לא קיימת, ושעל אף מוצקותו לכאורה, היקום הוא בליבו הזיה – הולוגרמה ענקית ונהדר מפורטת. בכדי להבין למה בוהם מניחה את ההנחה המפתיעה הזו, עלינו להבין קודם מעט בהולוגרמות. הולוגרמה היא צילום תלת-ממדי הנעשה בעזרת לייזר. כדי לייצר הולוגרמה, האובייקט המצולם תחילה נשטף באור של קרן לייזר. אז קרן לייזר שניה ניתזת על האור המוחזר מהקרן לייזר הראשונה ודפוס ההתאבכות (האזור בו שתי קרני הלייזר מתמזגות) נתפס בסרט הצילום. כאשר הסרט מפותח, זה נראה כמו מערבולת חסרת משמעות של קווים בהירים וכהים. אבל ברגע שהסרט המפותח מואר על ידי קרן לייזר נוספת, מופיעה תמונה תלת ממדית של האובייקט המקורי. התלת-ממדיות של תמונות כאלה היא לא התכונה המדהימה היחידה של הולוגרמות. אם הולוגרמה של ורד נחתכת בחצי ולאחר מכן מוארת על ידי קרן לייזר, נמצא שכל מחצית תכיל עדיין את התמונה השלמה של הוורד. אכן, גם אם את החצאים מחולקים שוב, נמצא שכל קטע של סרט תמיד יכיל גרסה קטנה יותר, אך ללא שינוי של התמונה המקורית. שלא כמו תצלומים רגילים, כל חלק של ההולוגרמה מכיל את כל המידע שנמצא בשלם. טבע ההולוגרמה של ה”שלם נמצא בכל חלקיו” מספק לנו דרך חדשה לגמרי להבין ארגון וסדר. במשך רוב ההיסטוריה שלו, המדע המערבי עמל תחת ההנחה שהדרך הטובה ביותר להבין פיזית תופעה, אם זה צפרדע או אטום, היא לנתח אותו וללמוד אותו לפי חלקים. הולוגרמה מלמדת אותנו שיש דברים ביקום שלא לפי גישה זו. אם ננסה לפרק משהו שהורכב הולוגראפית, לא נקבל את החלקים מהם הוא עשוי, אנחנו נקבל רק שלמים קטנים יותר. התובנה הזו הציעה לבוהם בדרך אחרת להבנת הגילויים של אספקט. בוהם מאמין שהסיבה שחלקיקים תת אטומיים מסוגלים להישאר בקשר אחד עוד השני ללא קשר למרחק שמפריד ביניהם הוא לא בגלל שהם שולחים איזה אות מסתורי הלוך ושוב, אבל בגלל שהנפרדות שלהם היא אשליה. הוא טוען, כי ברובד עמוק יותר של המציאות חלקיקים כאלה אינם ישויות נפרדות, אלא למעשה הם שלוחות של אותו דבר בסיסי. כדי לאפשר לאנשים לדמיין יותר טוב את מה שהוא אומר, בוהם מציע המחשה הבאה. תארו לעצמכם אקווריום המכיל דג. תארו לעצמכם גם שאינכם יכולים לראות את האקווריום ישירות והידע שלכם עליו ועל מה שהוא מכיל מגיע משתי מצלמות טלוויזיה, אחת המכוונת לקדמת האקווריום והשנייה לצד שלו. בעודכם בוהים בשני מסכי טלוויזיה, אתם עשויים להניח שהדגים שעל כל אחד מהמסכים הם ישויות נפרדות. אחרי הכל, כיוון שהמצלמות הוצבו בזוויות שונות, כל אחת מהתמונות תהיה שונה במקצת. אבל כשתמשיכו לצפות בשני הדגים, בסופו של דבר תהיו מודעים לכך שיש מערכת יחסים מסוימות ביניהם. כאשר אחד פונה, האחר גם פונה בצורה מעט שונה אך במקביל; כאשר אחד פונה לחזית, האחר תמיד פונה לכיוון הצד. אם תישארו לא מודעים לתמונה המלאה של המצב, ייתכן שאפילו תגיעו למסקנה כי חייב להיות שדגים מתקשרים אחד עם השני כל הזמן, אך ברור שזה לא המקרה. זה, אומר בוהם, בדיוק מה שקורה בין החלקיקים התת-אטומיים בניסוי של אספקט. על פי בוהם, מה שחיבור מהיר-יותר-ממהירות-אור לכאורה, בין החלקיקים תת-אטומיים אומר לנו באמת זה שיש רובד עמוק יותר של מציאות שאנחנו לא מודעים אליו, ממד מורכב יותר מעבר לעולמנו, שהאקווריום הוא האנלוגיה שלו. והוא מוסיף, אנחנו רואים אובייקטים כגון חלקיקים תת אטומיים כנפרדים אחד מהאחר מפני שאנו רואים רק חלק מהמציאות שלהם. חלקיקים כאלה אינם “חלקים” נפרדים, אלא היבטים של אחדות יסודית ועמוקה יותר שבסופו של דבר גם הולוגראפית ובלתי ניתנת לחלוקה כמו הורד שהוזכר קודם. וכיוון שכל דבר במציאות הפיזית מורכב מאלה מה”פנטומים” האלה, היקום עצמו הוא הקרנה, הולוגרמה. בנוסף לטבע הפנטומי שלו, ליקום כזה, יהיו תכונות מפתיעות נוספות. אם הנפרדות לכאורה של חלקיקים תת-אטומיים היא אשליה, זה אומר שברמה עמוקה יותר של מציאות כל הדברים ביקום מחוברים עד אינסוף. האלקטרונים באטום פחמן במוח האנושי מחוברים לחלקיקים תת-אטומיים המרכיבים כל סלמון ששוחה, כל לב שפועם, ולכל כוכב שמנצנץ בשמים. הכל חודר לעומק של הכל, ולמרות שטבע האדם מבקש לקטלג להכניס למשבצות ולחלק את התופעות השונות של היקום, כל ההקצאות והחלוקות האלה הן כורח מלאכותי כשלמעשה הטבע כולו הוא בסופו של דבר מארג מתמשך ורציף. ביקום הולוגרפי, גם זמן ומקום כבר לא יכולים להיחשב כעקרונות יסודיים. כי מושגים כגון מיקום נשברים ביקום בו ששום דבר לא באמת נפרד מכל דבר אחר, זמן ומרחב תלת-ממדי, כמו התמונות של הדגים על מסכי טלוויזיה, יהיו צריכים להיתפס גם כן כהשלכות של הסדר העמוק הזה. ברמה העמוקה יותר, המציאות היא סוג של הולוגרמת-על, בה העבר, ההווה, והעתיד מתקיימים בו זמנית. הדבר מצביע על כך שבהינתן הכלים המתאימים אולי יהיה אפילו אפשרי יום אחד להגיע לרמה של על-הולוגרפית של המציאות ולתלוש סצנות מן העבר הנשכח. מה שעוד מכילה ההולוגרמת-על הן שאלה פתוחה. המאפשרת לשם הדיון, שהולוגרמת-על היא מטריצה שהולידה כל דבר ביקום שלנו, שלכל הפחות היא מכילה כל חלקיק תת-אטומי שכי כבר היה או יהיה – בכל תצורה אפשרית של חומר ואנרגיה, מפתיתי שלג לקוואזרים, מלווייתנים כחולים לקרני גמא. הולוגרמת-על חייבת להיתפס כסוג של מחסן קוסמי של “כל היש”. למרות שבוהם מודה שאין לנו דרך לדעת מה עוד יכול להיות חבוי בהולוגרמת-על, הוא מעז לומר שאין לנו סיבה להניח שהיא אינה מכילה יותר. או, כדבריו, אולי הרמה העל-הולוגראפית של המציאות היא “שלב גרידא” שמעברו לו נמצא “אינסוף של התפתחות נוספת”. בוהם אינו החוקר היחיד שמצא ראיות לכך שהיקום הוא הולוגרמה. קרל פריברם, נוירופיזיולוג מסטנפורד העובד באופן עצמאי בתחום חקר מוח, גם השתכנע בנוגע לטבעה ההולוגרפי של המציאות. פריברם (Pribram) נמשך למודל הולוגראפי בשל החידה כיצד והיכן מאוחסנים זיכרונות במוח. במשך עשרות שנים מחקרים רבים הראו כי במקום להיות מוגבלים למיקום ספציפי, הזיכרונות מפוזרים בכל המוח. בסדרה של ניסויים משפיעים מ העשרים של המאה 19, גילה מדען המוח קרל לשלי (Lashley), שלא משנה איזה חלק ממוח של חולדה הוא הסיר הוא לא היה מסוגל למגר את זיכרונות על האופן לבצע משימות מורכבות שהחולדה למדה לפני הניתוח. הבעיה היחידה הייתה שאף אחד לא היה מסוגל למצוא מנגנון שעשוי להסביר את הטבע המסקרן של אחסון זיכרונות של ה”שלם הנמצא בכל חלקיו”. ואז ב -1960 פריברם נתקל מושג הולוגרפיה והבין שהוא מצא את ההסבר שמדעני מוח חפשו. פריברם מאמין שזיכרונות לא מקודדים בתאי עצב, או בהתאגדויות קטנות של תאי עצב, אלא בדפוסים של דחפים עצביים שמרשתים את המוח כולו באותו אופן בו דפוסי התאבכות של אור לייזר מצטלבים על כל השטח של פיסת סרט המכילה תמונה הולוגרפית. במילים אחרות, פריברם מאמין שהמוח הוא עצם הולוגרמה. התאוריה של פריברם גם מסבירה כיצד המוח האנושי יכול לאחסן כל כך הרבה זיכרונות בשטח כל כך קטן. הערכה היא של המוח האנושי יש את היכולת לשנן משהו בסדר הגודל של 10 מיליארד ביטים של מידע בזמן חיים ממוצעים של אדם (או בערך אותה הכמות של מידע הכלולה בחמישה סטים של אנציקלופדית בריטניקה). בדומה לכך, התגלה כי בנוסף ליכולות האחרות שלהם, הולוגרמות הן בעלי כושר מדהים לאחסון מידע. פשוט על-ידי שינוי הזווית שבה שני הלייזרים פוגעים בחתיכת סרט הצילום, ניתן לקלוט תמונות רבות ושונות על אותו משטח. הוכח כי סנטימטר מעוקב אחד של סרט יכול להחזיק כמות של כ-10 מיליארד ביטים של מידע. היכולת המופלאה שלנו לאחזר במהירות כל מידע שאנחנו צריכים מן המחסן העצום של הזיכרונות שלנו הופכת להיות יותר מובנת אם המוח פועל על פי עקרונות הולוגרפיים. אם חבר מבקש ממך להגיד לו מה עולה בדעתך כשהוא אומר את המילה “זברה”, אתה לא צריך למיין באופן מגושם קובץ אלפביתי מוחי ענקי כדי להגיע לתשובה. במקום זאת, אסוציאציות כמו “חיה ילידת אפריקה” “פסים”, “דומה לסוס”, וכל מיני קפוצים לתוך הראש שלך באופן מיידי. ואכן, אחד הדברים המדהימים ביותר בתהליך החשיבה האנושי הוא שנראה שכל פיסת מידע באופן מיידי מוצלבת ומושוות עם כל זה פיסת מידע אחרת; תכונה שהיא מהותית להולוגרמה אחרת. כי כל חלק בהולוגרמה מחובר וקשור לאין שיעור עם חלק אחר, זה הוא אולי הדוגמא העילאית של טבע למערכת צולבת מתואמת. אחסון זיכרון אינו החידה נוירופיזיולוגית היחידה שהופכת צייתנית יותר לאור המודל הולוגרפי של המוח של פריברם. חידה נוספת היא האופן בו המוח מסוגל לתרגם את מפולת התדרים שהוא מקבלת דרך חושים (תדרי אור, תדרים קוליים, וכן הלאה) לעולם המוחשי של התפיסות שלנו. קידוד ופענוח תדרים הוא בדיוק מה שהולוגרמה עושה הכי טובה. בדיוק כמו שהולוגרמה פועלת כסוג של עדשה, מכשיר מסוגל לתרגם משהו הנראה כטשטוש חסר משמעות של תדרים לתמונה קוהרנטית, פריברם מאמין שהמוח גם כולל עדשה ומשתמש בעקרונות הולוגרפיים כדי להמיר מתמטית את התדרים שהוא מקבל באמצעותו החושים לעולם הפנימי של התפיסות שלנו. ישנו אוסף מרשים של עדויות לכך שהמוח משתמש בעקרונות הולוגרפיים לביצוע פעילותו. התאוריה של פריברם, למעשה, צברה תמיכה גוברת בקרב נוירופיזיולוגים. החוקר האיטלקי-ארגנטינאי, הוגו זוקארלי (Zucarelli) לאחרונה הרחיב את המודל ההולוגרפי לעולם של תופעות אקוסטיות. נבוך מהעובדה שבני אדם יכולים לאתר את מקור הצלילים מבלי להזיז את ראשם, גם אם יש להם שמיעה באוזן אחת בלבד, זוקארלי גילה שעקרונות הולוגרפיים יכולים להסביר זו יכולת. זוקארלי גם פתח את הטכנולוגיה של קול הולופוני (holophonic), טכניקת הקלטה המצליחה לשחזר מצבים אקוסטיים עם ריאליזם כמעט לא טבעי. האמונה של פריברם שהמוח שלנו בונה מתמטית מציאות “קשה” על ידי הסתמכות על קלט מתחום תדרים גם קבל כמות גדולה של ניסויים תומכים. נמצא כי כל אחד מהחושים שלנו רגיש לטווח תדרים רחב הרבה יותר מאשר חשבו בעבר. החוקרים גילו, למשל, שמערכות הראייה שלנו הן רגישות לתדרים של קול, שחוש הריח שלנו הוא בחלקו תלוי במה הם שעכשיו נקרא “תדרי אוסמי (osmic)”, וכי גם התאים בגופנו רגישים למגוון רחב של תדרים. ממצאים אלה מצביעים על כך שזה רק בדומיין ההולוגרפי של תודעה שתדרים כאלה ממויינים ומחולקים לתפיסות קונבנציונליות. אבל ההיבט המטמטם ביותר של מודל המוח ההולוגרפי של פריברם הוא מה קורה כאשר מחברים אותו עם התאוריה של בוהם. כי אם הקונקרטיות של העולם אינה אלא מציאות משנית ומה ש”נמצא שם” הוא למעשה טשטוש הולוגרפי של תדרים, ואם המוח הוא גם הולוגרמה שבוחרת רק חלק מהתדרים מתוך טשטוש זה ומתמטית הופכת אותם לתפיסות חושיות, מה קורה למציאות האובייקטיבית? אם לומר בפשטות, היא תחדל מלהתקיים. כפי שדתות המזרח ממזמן טענו, עולם החומרי הוא מאייה, אשליה, ולמרות שאנחנו אולי חושבים שאנחנו ישויות פיסיות הנעות בעולם פיזי, גם זה אשליה. למעשה, אנחנו “מקלטים” הצפים בים ססגוני של תדירות, ומה שנחלץ מאותו הים ונמיר לתוך המציאות הפיזית הוא רק ערוץ אחד מתוך רבים שחולץ מתוך הולוגרמת העל. התמונה החדשה והמדהימה הזו של המציאות, הסינתזה של דעותיו של בוהם ופריברם, הפכה להיקרא הפרדיגמה הולוגרפית, ולמרות שמדענים רבים קיבלו אותה בספקנות, היא תפסה ואשפה אליה אחרים. קבוצה קטנה אך הולכת וגדלה של חוקרים מאמינה שזה יכול להיות המודל המדויק ביותר של המציאות שהמדע הגיע עד כה. יותר מזה, חלק מאמין שזה עשוי לפתור כמה תעלומות שמעולם לא היו מוסברות על ידי המדע ואפילו להחיל את הפרה-נורמלי כחלק מהטבע. חוקרים רבים, בין בוהם ופריברם, ציינו כי הרבה תופעות פרה-פסיכולוגיות הופכות מובנות יותר במונחים של הפרדיגמה הולוגרפית. ביקום שבו מוחות של אינדבידואלים הם למעשה פרטים בלתי-ניתנים-לחלוקה של ההולוגרמה הגדולה והכל מחובר וקשור לאין שיעור, טלפתיה תהיה פשוט גישה אל הרמה הולוגרפית. ברור שזה הרבה יותר קל להבין איך מידע יכול לנסוע מהמוח של יחיד – לזה של פרט – בנקודת מרחק ומסייע להבין מספר חידות בלתי פתורות בפסיכולוגיה. בפרט, גרוף (Grof) מרגיש שהפרדיגמה ההולוגרפית מציעה מודל להבנת תופעות רבות ותמוהות שאנשים חווים במצבי התודעה שונים. בשנות החמישים, תוך עריכת מחקר על האמונות של LSD ככלי טיפולי, הייתה לגרוף מטופלת שלפתע הפכה שוכנעת שהיא קבלה על עצמה את זהותה של נקבה ממין זוחל פרהיסטורי. במהלך ההזיה שלה, היא נתנה תיאור עשיר ומפורט לא רק של מה הרגשה להיות כלוא בתוך צורת חיים כזו, אלא גם ציינה כי האנטומיה של המין הזכרי במין הזה של הזוחלים התאפיינה בקשקשים צבעוניים בצד הראש. מה שהיה מפתיע לגרוף היה שלמרות שלאישה לא היה ידע מוקדם על דברים כאלה, שיחה עם הזואולוג אשרה מאוחר יותר כי במקרים מסוימים במיני של זוחלים מסוימים אזורים צבעוניים על הראש אכן משחקים תפקיד חשוב כטריגרים לעוררות מיניות. החוויה של האישה לא הייתה ייחודית. במהלך המחקר שלו, גרוף נתקל בדוגמאות של חולים שעשו רגרסיה והזדהו עם כמעט כל המינים בעץ האבולוציה (ממצאי מחקר שסייעו להשפיע על סצנת אדם לקוף בסרט “Altered States”). יתר על כן, הוא מצא שכאלה חוויות לעתים קרובות הכילו פרטים זואולוגיים מעורפלים שהתבררו להיות מדויקים. רגרסיות לממלכת החי לא היו התופעות הפסיכולוגית התמוהות היחידות בהן גורף נתקל. היו לו גם חולים שנראה כי התחברו ל תת מודע קולקטיבי או גזעי. אנשים עם מעט או ללא חינוך פתאום נתנו תיאורים מפורטים של שיטות קבורה זורואסטריות (Zoroastrian) וסצנות מהמיתולוגיה ההינדית. בקטגוריות אחרות של חוויה, אנשים נתנו תיאורים משכנעים של מסעות חוץ-גופיים, מהבזקים נבואיים של עתיד, של רגרסיות לגלגולים לכאורה מחיים הקודמים. במחקר מאוחר יותר, גרוף מצא את אותו הטווח של תופעות המתבטאות בפגישות טיפוליות שלא היו כרוכות בשימוש בתרופות. מכיוון שנראה היה שהאלמנט המשותף בחוויות כאלה היה התעלות של תודעת הפרט מעבר לגבולות הרגילים של אגו ו / או המגבלות של המרחב והזמן, גרוף קרא לביטויים כאלה “חוויות פרסונליים”, ובסוף שנות ה-60 הוא סייע בהקמת ענף של פסיכולוגיה שנקרא “פסיכולוגיה טרנס-פרסונלית” המוקדשת כולה למחקר של סוג זה של תופעות. למרות שזה עתה נוסד האיגוד של גרוף לפסיכולוגית טרנס-פרסונלית שזכה במהירות גוברת לקבוצה של אנשי מקצוע בעלי דעות דומות והפך ענף מכובד של פסיכולוגיה, במשך שנים לא גרוף או מי מחבריו היו מסוגלים להציע מנגנון שיסביר את התופעות הפסיכולוגיות המוזרות להן היו עדים. אבל זה השתנה עם כניסתה של הפרדיגמה הולוגרפית. כפי שציין לאחרונה גרוף, אם המוח הוא למעשה חלק מרצף, מבוך הקשור לא רק לכל דעה אחרת שקיימת או הייתה קיימת, אלא לכל אטום, אורגניזם, ואזור במרחבי החלל והזמן עצמו, העובדה שהוא מסוגל לעשות מדי פעם גיחות למבוך ולחוות חוויות טרנס-פרסונלית כבר לא נראה כל כך מוזר. להפרדיגמה הולוגרפית יש גם השלכות על מה שנקרא המדעים הקשים, כמו ביולוגיה. קית פלויד (Floyd), פסיכולוג במכללת אינטרמונט וירג’יניה, ציין שאם המוחשיות של המציאות אינה אלא אשליה הולוגרפית, זה כבר לא יהיה נכון לומר שהמוח מייצר תודעה. במקום זאת, התודעה היא שיוצרת את המוח, כמו גם את הגוף ואת כל שאר הדברים סביבנו שאנו מפרשים כפיסיים. מהפך כזה בדרך בה אנו רואים מבנים ביולוגיים גרם חוקרים להצביע על רפואה והאופן בו אנו מבינים את תהליך הריפוי יכול גם להשתנות על-ידי הפרדיגמה הולוגרפית. אם המבנה הפיזי הנראה לעין של הגוף הוא אך ורק הקרנה הולוגרפית של התודעה, מתברר שכל אחד מאתנו הרבה יותר אחראי על הבריאות שלו מאשר החוכמה הרפואית הנוכחית מאפשרת. מה שאנחנו רואים עכשיו כהפוגות מופלאות של מחלה עשויות למעשה להיות תוצאה של שינויים בתודעה, אשר בתורם משפיעים על ההולוגרמה של הגוף. בדומה לכך, טכניקות ריפוי חדשות ושנויות במחלוקת, כגון הדמיה (Visualization) עובדות טוב כל כך, כיוון שבתחום של מחשבה הולוגרפית דימויים הם בסופו של דבר אמיתים כמו “מציאות”. אפילו חזיונות וחוויות הקשורות במציאות “לא רגילה” הפכו מוסברות תחת הפרדיגמה הולוגרפית. בספרו ” “Gifts of Unknown Things מתאר הביולוג לייל ווטסון (Watson) את המפגש שלו עם שמאנית אינדונזית, שעל ידי ביצוע ריקוד פולחני, הייתה מסוגלת באופן מידי להעלים חורשה שלמה של עצים. ווטסון מספר כי כשהוא ועוד מתבונן נדהם המשיכו לעקוב אחרי האישה, היא גרמה לעצים לשוב ולהופיע, ואז להבזיק חזרה ולהעלים שוב ושוב כמה פעמים ברצף. למרות שההבנה המדעית הנוכחית אינה מסוגלת להסביר אירועים כאלה, חוויות מסוג זה נעשות יותר “עמידות לביקורת” אם המציאות ה”קשה” היא הקרנה הולוגרפית בלבד. אולי אנו מסכימים על מה ש”קיים שם” או “לא קיים”, כי מה שאנו מכנים מציאות הקונצנסוס מנוסחת ואושררה ברמה של הלא המודע האנושי שבו כל המוחות מחוברים וקשורים לאין שיעור. אם זה נכון, זו ההשלכה המשמעותית ביותר של הפרדיגמה הולוגרפית, זה אומר שחוויות כגון אלה של וטסון אינן דבר שבשגרה רק בגלל שלא תכנתנו את התודעה שלנו לאמונות שיעשו אותן שגרתיות. ביקום הולוגרפי אין גבול למידה שבה אנו יכולים לשנות את מרקם המציאות. מה שאנחנו תופסים כמציאות הוא רק קאנבס במחכה לנו שנצייר עליו כל תמונה שאנחנו רוצים. כל דבר אפשרי, מכיפוף כפיות עם הכח המחשבה לאירועים הפנטסטיים שחווה קרלוס קסטנדה במהלך מפגשיו עם היאקי המכשף דון חואן, כיוון שכישוף הוא זכותנו הטבעית, לא יותר ולא פחות מאשר היכולת המופלאה שלנו לתכנת את המציאות שאנחנו רוצים כשאנחנו חולמים. ואכן, אפילו המושגים הבסיסיים ביותר שלנו על המציאות הופכים חשודים, כיון שביקום הולוגרפי, כפי שציין פריברם, אפילו אירועים אקראיים יצטרכו להיתפס כמבוססים על עקרונות הולוגרפיים ולכן יהיו קבועים. סנכרון או צירופי מקרים בעלי משמעות פתאום יראו הגיוניים, וכל דבר במציאות יצטרך להיתפס כמטאפורה, אפילו האירועים האקראיים ביותר יביעו איזושהי סימטריה בסיסית. ימים יגידו אם הפרדיגמה הולוגרפית של בוהם ופריברם תהפוך מקובלת על-ידי המדע או שהיא תמות מוות בזוי, אבל בנתיים זה בטוח להגיד שכבר הייתה לה השפעה על החשיבה של מדענים רבים. וגם אם יימצא כי המודל ההולוגרפי אינו מספק את ההסבר הטוב ביותר לתקשורת המיידית שנראה שעוברת הלוך ושוב בין חלקיקים תת-אטומים, לכל הפחות, כמו שנאמר על ידי בזיל היליי (Hiley), פיזיקאי במכללת בירבאק (Birbeck) בלונדון, ממצאיו של אספקט “מצביעים על כך שעלינו להיות מוכנים לשקול השקפות רדיקליות חדשות של מציאות ”
ד”ר קוואנטום וניסוי הסדקים Double Slit Experiment בסרטון הזה ניתן הסבר מדעי אודות מכניקת הקוונטים. המסקנה המתבקשת בסוף היא שהחומר כשלעצמו איננו קובע אלא המציאות נקבעת ע”י העין הצופה- המציאות בעיני המתבונן.
