בלוג

אקטון אקדמי היא רשת עולמית של מרכזי למידה (בתי ספר)ברוח אנרגיות האש והאוויר הדומיננטיות המאפשרות לילדעים  : ילדי האש והאוויר בעידן החדש  , מרחב ללמידה עצמאית ולקיחת 100% אחריות על תהליכי הלמידה והיצירה . הלך הרוח מעודד לחשיבה והתנהלות עצמאית , חופש ביטוי למידה ויצירה,  אחריות על תהליכי הלמידה והערכה  עצמית .

נכון לספטמבר 2018 יש מעל ל-100 בתי ספר ברשת בכל רחבי העולם). בית הספר הראשון הוקם ב 2009 באוסטין, טקסס, ע”י לורה וג’ף סנדפר.  Courage to Grow: How Acton Academy Turns Learning Upside Down 

• הפוסט הזה מוקדש בהכרת תודה ובהערכה רבה  למיכל לשם  שמתעדת בבלוג מגשימה חלום את תהליכי הלמידה שלה כמדריכה באקטון ( מאז עלה  הפוסט   לאוויר, מיכל הקימה ומנהלת אקטון  כבר  כמה שנים) ומנגישה   לכולנו מידע חשוב מאיר ומעורר השראה בעברית . רוב הטכסט כאן הוא שלה. העלייתי אותו לכאן באישורה לטובת העלאת המודעות להלך הרוח של אקטון לתודעה הכוללת

אני מאחלת ומייחלת שבמהרה בימינו יפתחו אקטונים בכל רחבי הארץ. ויהי.

מאפייני אקטון

אמונת בסיס : כל ילד הוא גיבור
מטרת האקטון להכין כל ילד למסע חייו ולעזור לו למצוא את השליחות שלו, שבעזרתה הוא ישנה את העולם המסע אל הגיבורים שאנחנו

גיבור הוא מי שקם אחרי נפילה. שנאבק. שגם אם נפגע, הוא חוזר למשחק. גיבור מקבל עליו אחריות, מחפש דרכים לפתור את הבעיות בהן הוא נתקל וממשיך ללכת בדרך גם כאשר היא קשה. גיבור הוא בעצם איש רגיל, שאומר “כן” לאתגר, עובר את הסף של איזור הנוחות ומתחיל את המסע שלו לעבר הלא נודע.

תודעת גיבור או קורבן

אין מורים אלא מדריכים. זה לא שינוי סמנטי אלא אמירה מהותית מאוד: המטרה של המבוגרים באקטון היא להנחות ולהדריך ולא ללמד שום דבר. למעשה הכלל הכי חשוב שנאמר כבר מהיום הראשון ללימודים הוא שלמדריכים אסור לענות לילדים על אף שאלה. הילדים אמורים לשאול זה את זה, או לחפש את התשובות בעצמם. מדריכים לא עונים לילדים על שאלות

לא מספקים ידע אלא לומדים להיות ללמוד ולעשות
learn how to be, learn how to do, learn how to learn
ללמוד להיות : פיתוח האופי של הגיבור. ההבנה החשובה היא שהשינוי הכי משמעותי שקורה לילד במהלך המסע , הוא השינוי שהוא עובר בתוכו,בלמידה והתמודדות והתגברות על האתגרים הפנימיים שלנו
ללמוד ללמוד : פיתוח מיומנויות למידה: סקרנות להעמקה בנושאים חדשים ולחיפוש אחרי תשובות לשאלות , התמדה דרך נושאים מורכבים בלמידה± עצמאית של מתמטיקה, הקפדה בניתוח עובדות ונתונים תוך כדי חקירה, תושיה כדי למצוא את הכלים, המנטורים, והעמיתים שמאפשרים לך ללמוד בצורה הטובה ביותר
ללמוד לעשות : התמודדות עם אתגרים מהעולם האמיתי שחשובים לגיבור הצעיר. למשל:  ללמוד כיצד לאבחן חולה – במסגרת מסע לעבר הביולוגיה, ללמוד כיצד לשאת נאום – בנעליו של וינסטון צ’רצ’יל, ללמוד כיצד לתכנן קומה בבניין – במסגרת מסע האדריכלות

ללמוד כיצד להיות, כיצד ללמוד וכיצד לעשות

פעילות עצמאית ללא עזרת מבוגר. בתחילת כל שנה הילדים מגבשים חוזה שבו הם מנסחים את כללי ההתנהגות בסטודיו, ובמשך השנה הם פועלים על פיו. בכל נושא למידה כל ילד מגדיר לעצמו יעדים אישיים בהם הוא מתחייב לעמוד, ובכל יום/שבוע הם בודק כיצד הוא עמד בהם ע”י מנגנון  הצבת והשגת יעדים יעדים, שותף למידה,  משוב עמיתים, כתיבת בלוג שמתעד את תהליכי הלמידה , עמידה בלוח זמנים שבועי מתוכנן, הצגת התקדמות על הקיר, נקודות המודדות עבודה קשה על משימות, אותות הצטיינות, כסף קהילתי פנימי, מבחנים ארציים פעם בשנה ,

השגת יעדים ומעקב אחריהם

מעקב אחרי מאמציו והתקדמותו של הגיבור במסע

למידה  רב גילאית. כל ילדי היסודי לומדים יחד (כיתות גן חובה עד ו), כל ילדי החטיבה לומדים יחד (כיתות ז-ט) וכל ילדי התיכון לומדים יחד (כיתות י-י”ב)

חלל מרחב הלמידה נקרא סטודיו (ולא כיתה). הוא נעים ומזמין, מעוצב ברוח החינוך המונטסורי.

בתי הספר קטנים בכל אקטון יש מספר שונה של תלמידים, שנע בין 6 לעשרות.
בתי ספר קטנים הכוללים בתוכם את כל הכיתות מגן חובה ועד י”ב, ומחולקים לשלושה “בתים”:, בית יסודי עם עד 35 ילדים, בית חטיבה עם עד 35 ילדים ובית תיכון, עם עד 35 ילדים. כמות ילדים כזו מאפשרת אינטימיות גדולה הרבה יותר של כל הילדים אלו עם אלו. היא מאפשרת לילדי התיכון להיות מובילים של ילדים היסודי, ולמעשה לתפקד כמבוגרים ומודל לחיקוי לכל דבר עבורם. במודל כזה אין צורך בכמות גדולה של מבוגרים, למעשה המודל של אקטון מדבר על 3-6 מדריכים לכל בית ספר כזה. כשיש כל כך מעט ילדים, שגדלים זה עם זה מגיל צעיר, מתהווה למעשה מעין שבט, מגובש וקרוב, שמאפשר לכל החברים בו לצמוח בסביבה קהילתית ואינטימית, כמעט כמו משפחה גדולה מחשבות על מספרים

סדר היום שעתיים וחצי בבוקר- לימודי ליבה , שעתיים וחצי אחרה”צ – זמן פרויקטים

תוכנית הלימודים

לימודי ליבה : מתמטיקה , קריאה ותקשורת
נושאים אינטגרטיביים : אזרחות , ספורט , אומנות
מסעות (פרויקטים) : תקופות זמן של 5-6 שבועות של אתגרים שקשורים בנושא מסוים ומסתיימים בתערוכה של התוצר הסופי. המסעות מיועדים לתת מענה לפיתוח המיומנויות הדרושות למאה ה-21, כולל ההבנה של כיצד לרתום את לימודי הליבה לטובת הגיבור הפרטי או החברה כולה. דוגמאות לפרויקטים:

1. המסע החשמלי – פיתוח פטנטיים למוצרי חשמל חדשים במעבדה של תומס אדיסון
2. המסע המשחקי – פיתוח משחק מחשב או משחק לוח חדש שמוצג בתערוכה בסוף המסע
3. מסע בלשי – פתרון תעלומה תוך כדי שימוש בטכניקות חדשות של חקירה
4. מסע פסיכולוגי – שימוש בשיטות שונות מעולם הפסיכולוגיה כמו פענוח חלומות, דמיון מודרך ופסיכולוגיה קבוצתית.

.לימודי ליבה- למידה עצמאית באמצעות תוכנות במחשב (קהאן אקדמי, dreambox ועוד.
מיומנויות ליבה  הן המיומנויות הבסיסיות שהילדים צריכים לשלוט בהן כדי להניח את בסיס יציב לכל למידה באשר היא. במסגרת מיומנויות ליבה נכללים: קריאה, כתיבה ומתמטיקה.

זמן פרויקטים עבודה על פרויקט שהנושא שלו משתנה אחת ל-5-6 שבועות. בסוף תקופת פרויקט הילדים מציגים את התוצרים בתערוכה. נושאי הפרויקטים מגוונים מאוד ומשתנים .
מסעות – זמן פרוייקטים  – מסע הוא סדרה של אתגרים שקשורים לנושא מסוים, שהילדים עוסקים בהם במשך תקופה תחומה בזמן של ארבעה-שישה שבועות, במטרה לפתח אצלם מיומנויות רלוונטיות ללמידה

דרגות חופש 

“חופש לא יכול להינתן, הוא צריך להיות מושג” / פרנקלין רוזוולט. זו הגישה באקטון: הילדים צריכים להוכיח שהם יכולים להכיל את דרגת החופש שהם נמצאים בה, יחד עם האחריות שנגזרת מדרגת חופש כזו. יש 4 דרגות חופש: “ממריאים”, “עפים”, “עפים עם עזרה” , “מקוננים”. לכל דרגה יש את האחריות שלוקחים והרווח שמקבלים.  כל אקטון מגדיר לעצמו את דרגות החופש שלו, וההגדרות משתנות קצת ממוסד למוסד.

כל הילדים בסטודיו מתחילים את התקופה הראשונה מדרגת החופש הגבוהה ביותר- כשהם “עפים”, ובהתאם להסתגלות שלהם בשבועות הראשונים נקבעת ההחלטה האם הם ממשיכים לעוף, יורדים או עולים בדרגות החופש. ירידה בדרגות החופש היא לא עונש! ילד שלמשל עובר “לעוף עם עזרה”, מקבל מהמדריכים סיוע צמוד ככל האפשר כדי לתת לו הכלים לנהל נכון את הזמן שלו ולהצליח לחזור לעוף לבד. השאיפה היא שכל הילדים “ימריאו” מהר ככל האפשר, ולמעשה יקחו על עצמם את כל החופש ואת כל האחריות הנלווית לחופש הזה, באופן שיאפשר להם לנהל בעצמם את עצמםדרגות חופש באקטון

שיחה סוקרטית

כל הדיונים באקטון מתקיימים בפורמט של שיחה סוקרטית: כלי  לפיתוח יכולות חשיבה גבוהה אצל ילדים ומבוגרים. כללי המשחק בשיח: להגיע בזמן ומוכנים לשיחה , להיות תמציתיים ככל האפשר , לא לחזור על נקודות שכבר נאמרו על ידי מישהו אחר , לספק לכל טיעון נימוק והוכחה , להתייחס לטיעונים שנאמרו לפניך (“אני מסכים” או “אני לא מסכים”) , להקשיב בראש פתוח ולשקול טיעונים חדשים שעולים לדיון , להתרכז בשיחה ולהימנע ממסיחים

תגים והישגים

הרעיון של התגים הוא לייצר עבור הילדים מערכת ברורה של הישגים שאליהם הם צריכים להגיע. באקטון אין מבחנים ואין ציונים, וכל ילד מתקדם בקצב שלו. המטרה של מערכת התגים היא להציב לילדם הישגים קונקרטיים במקצועות הליבה, וכן תגים שקשורים ללמידה של “איך להיות” תגים והישגים

סדנאות כתיבה

מטרת העיסוק בכתיבה  להחדיר בילדים אהבה לקריאה ולאומנות הכתיבה, לתת הבנה שהיכולת לבטא את המחשבות שלך באמצעות מילים, מובילה לחופש ומאפשרת שפע של הזדמנויות.

טרם כתיבה : סיעור מוחות, ליקוט מידע, רעיונות, תכנון הסיפור בקווים כלליים
טיוטא : בחירת התמונות וכתיבת הסיפור
הגהה : פיתוח הרעיון, בחירת מילים, קול אישי, זרימה של הטקסט, ארגון של הטקסט
ביקורת עמיתים:  הגהה ותיקון בהתאם
עריכה : דיוק הדקדוק  שיפור הטקסט , סימני פיסוק, איות ובחירת מילים
הוצאה לאור : הדפסה של הספרים הגמורים, הצגה, מצגת, נאום, שירה

 

התמחות – עבודה בחטיבה ובתיכון כל ילד בוחר לו התמחות שהיא למעשה עבודה לכל דבר. הוא אחראי על ניסוח קורות חיים, הגשה למשרות השונות, ראיון ובמידה והוא עובר הוא עובד במקום העבודה אליו התקבל כחלק מתוכנית הלימודים.

*

בבית ספר שמכיל 100 ילדים, אפשר לאפשר לכל ילד לאכול מתי שהוא רעב. אפשר לאפשר לילדים לקחת את הארוחות שלהם בעצמם, לחמם אותן, ולהגיש אותן לעצמם. אפשר ליצור מצב שבו הילדים הם אלו שאחראים על ניקיון בית הספר (כולל שואב אבק ושירותים!). אפשר לראות כל ילד לאורך זמן ולהכיר את החוזקות והחולשות שלו. אפשר לתת לכל ילד להתקדם בקצב שלו. אפשר לקבץ ילדים לפי המון קריטריונים ולא רק לפי החודש שבו הם נולדו. אפשר לגבש קהילה שכוללת את המשפחות של הילדים ומבלה יחד גם מחוץ לשעות הלימודים. אפשר לתת לילדים לצאת להפסקה כשהם מרגישים שהם צריכים כזו, בלי לבקש מאף אחד רשות. אפשר לתת לילדים את החופש ללמוד על הרצפה בשכיבה, או על הפוף אם ככה נוח להם, עם אוזניות או בלעדיהן. אפשר לעצב בית ספר שנראה ומרגיש חמים ונעים כמו בית.

המדריך למדריכה 

עשרת עקרונות היסוד בבסיס אקטון

1. כל מי שנכנס בשערי אקטון הוא גאון שמגיע לו לגלות את המסע האישי שלו לעבר הגיבור שהוא. כל מי שנכנס לאקטון (הורה, מדריך או ילד) הוא גאון, עם מתנות ייחודיות משלו שישנה את העולם. הילדים שיעמדו מולך ירגישו מייד אם המבוגר שמולם לא באמת מאמין בהם, ולכן כל מי שלא באמת מאמין במשפט הראשון שסעיף הזה לא יכול להוביל ילדים באקטון.
2. תני לילדים לבחור. המפתח ללמידה הוא לאפשר לילדים לבחור בעצמם את האתגרים איתם הם רוצים להתמודד, ולמצוא אתגרים שיעוררו בהם מוטיבציה פנימית. בתור מדריכה, עליך לתת לילדים את החופש האמיתי לבחור, ולהתמודד עם ההשלכות של הבחירה שלהם. גם אם המשמעות היא שהם ייכשלו בגלל אותה בחירה. התפקיד שלי  כמדריכה הוא להציע לילדים מסע, עם אתגרים וכללים שכולם מסכימים לעמוד בהם, ואז להזמין את הילדים להשתתף במסע הזה.
3. קהילת הילדים באקטון משמעותית מאוד ללמידה, ויש להגן עליה ולתת לה את כל התנאים להתקיים. לגיבורים הצעירים במסע חשוב להיות חלק מקהילה תומכת וחזקה יותר מאשר כל דבר אחר, ולכן חשוב להשקיע זמן ומשאבים בבנייה של קהילה כזו. כמדריכה חשוב שאקח את הזמן, כדי לבנות ולפתח נורמות משותפות, טקסים וסמלים שיחזקו את תחושת הביחד של הילדים זה עם זה.
4. רשימה משותפת של הסכמות וחוקים שנבנית על ידי המשתתפים עצמם מובילה לקהילה לימודית איתנה. כמדריכה עליי לאפשר לילדים את המרחב לקבוע בעצמם את החוקים והמחויבויות שלהם, ולאחר מכן להתנסות בעצמם בפעילות  בתוך  הגבולות שהם קבעו.
5. משוב הוא קריטי, גם אם הוא לא תמיד נעים. בכל שבוע, כל הילדים וההורים באקטון ממלאים משוב על השבוע שהיה, ותוצאות המשוב משותפות באופן פומבי. גם בכיתה, במדריכה, כדאי לשאול את הילדים כמה שיותר מה עובד לדעתם ומה לא, בדגש על התהליך ולא על התוצאה.
6. שאלות הן תמיד יותר חשובות מתשובות. אין שיעורי בית באקטון. הרעיון הוא שהשאלות בהן הילדים מתעסקים בשעות היום, תהיינה כל כך מעניינות ולכן הם ירצו להמשיך  את הלמידה גם בבית. כמדריכה אני אף פעם לא אמורה לתת תשובה. אף פעם.
7. המדריך הכי טוב של גיבור צעיר הוא  גיבור אחר. הקו המנחה באקטון הוא שהקהילה הלימודית הכי חזקה ויעילה היא כזו שמנוהלת לגמרי על ידי הילדים עצמם. לקהילה לימודית רב גילאית, שבה כל ילד מתקדם בקצב שלו, יש יתרון עצום בכך שכמעט תמיד יש ילד אחד שיכול לתמוך ולתת מענה לילד אחר.
8. יש להיכשל מוקדם, בקלות ולעיתים קרובות. המטרה באקטון היא לא לייצר גיבור שמצליח, אלא כזה שקם במהירות אחרי נפילה וממשיך ללכת. כמדריכה עליי להיכשל בעצמי הרבה ככל האפשר, וגם לחגוג עם הילדים  בכל פעם שהם נופלים ומצליחים לקום ולהמשיך הלאה.
9. יש ללמוד קודם כל כיצד לעשות, אחר כך כיצד להיות, והידע יגיע בעצמו כתוצר נלווה של שני אלו (Learn to Do first; Learn to Be next and Learn to Know naturally will follow). כמדריכה, כשאני בונה את האתגרים עליי לנסות למצוא אתגרים אמיתיים ככל האפשר, שבאמת מלמדים את הילדים כיצד לעשות דברים במאה ה-21. אתגרים כאלו, שרלוונטים לעולמם של הילדים ומסקרנים אותם, יגרמו להם ללמוד מתוך  מוטיבציה פנימית ויאפשרו להם להתנסות במגוון חוויות שילמדו אותם כיצד להיות. תוך כדי המסע הזה, הילדים ילמדו המון ידע חדש בכל מקרה.
10. לאתגרים טובים יש מפה, יעד ואבני דרך. כמדריכה, כשאני בונה אתגר אני צריכה לוודא שאני מראה לילדים את היעד, אבני דרך, דוגמאות מדויקות לתוצרים, ומפה ברורה להתקדמות.

האתגרים של מדריך באקטון 

1. אף פעם לא לענות על שאלה
2. לשבח מאמץ ולא תוצאות
3. לעודד מצוינות על ידי שאילת השאלה: “האם זה הכי טוב שלך?”
4. להוביל שיחה סוקרטית
5. ליצור פתיחת יום או סגירת יום מעוררות השראה
6. להכין לו”ז שבועי
7. להכין לו”ז ל-session שלם
8. להכין אתגר
9. ליצור דרכים לעקוב אחרי התקדמות באתגר/מקצוע מסוים
10. לתקשר עם הורה

דרכי ההערכה

הערכה בחינוך היא נושא מורכב. מורכב עד כדי כך שעד עכשיו די נמנעתי מלגעת בו באופן ישיר. אבל שוש לשם, חמותי היקרה, ביקשה ממני לשמוע יותר על הערכה באקטון אז נעניתי לאתגר וכתבתי פוסט שלם על זה. זה ממש פוסט למיטבי לכת, אבל בעיניי הוא שווה את זה משתי סיבות:
1. יש בו קישור למסמך עם רפלקציה שבועית של הלומדים/ות שלנו וזה נותן הצצה נפלאה לעולם שלהם/ן ולעבודה המהממת שהם/ן עושים/ות בסטודיו.
2. יש בו סיכום של המון כלים מיוחדים שאנחנו משתמשים/ות בהם באקטון עם המלצה קונקרטית לשני כלים שאפשר ליישם בכל כיתה וגם בבית.