מידברן = mid-brain=mid-burn : באמצע המדבר,נפתח הראש להוויה שלא מהעולם הזה,תרתי משמע: מרחב חופש ביטוי רדיקלי, 100% התנדבות ואחריות אישית, עולם מקביל נברא ומתפוגג כלא היה בעיר זמנית, בה קהילה הולכת וגדלה של אנשים המתנהלים לפי כללי משחק שונים מאלו הנהוגים בעולם ה”רגיל” , לפי עשרת העקרונות . לשם מתקבצים כל מי שבוער בהם יצר היצירה לחגוג את היותם אומנים בוראי מציאות המשתמשים באש כדי לממש: להעיף אותנו מעלה: לאוויר-לתודעה- להבנה גבוהה, כדי ליצור את תמונת המציאות הארצית שבחרנו ונבחרנו לצייר-לייצר בעיני רוחנו עד למימוש באדמה הגשמית- בחומר, בעזרת המים-שת”פ בינאישיים הרמוניים. ארוע מידברן איננו פסטיבל שבאים אליו כדי להינות ממה שיש. מידברן היא מרחב בריאה של קהילה שפעילה כל השנה ביצירה יש מאין: הפקת חגיגת ארוע מסכם שנת פעילות שלמה במהלכה חבריה מטמיעים את ערכי הקהילה בחיי היום יום הארציים ,כל אחד במחוזותיו הוא. המטרה איננה רק להקים עבור עצמנו עיר מופלאה אלא להדהד את הרעיונות וההבנות שמציאות כזו אפשר להמציא כאן שם ובכל מקום. שיא העשייה מסתיים בהקמת עיר אומנות שנבראת ע”י אנשי אש יצירתיים ועצמאיים שנותנים השראה לדרך התנהלות אנושית המבוססת על השתתפות ומאמץ קהילתי, ,מניעים וממגנטים את אנשי המים האוויר והאדמה לתהליך יצירת מציאות חדשה ב עולם חלופי .
קהילת ברנינגמן הישראלית מקבצת אליה לקט משובח של יוצרים רדיקליים: עצמאיים ועוצמתיים, אומנים ויזמים בנשמתם, שנועדו לפלס דרך ולהוביל לעידן חדש שבו אנרגיית האש=הרצון היצירתי, בקדימות- הוא הסטרטר שמניע ומתניע את כל תהליכי ההתפתחות, הוא הלפיד שנועד להדליק בנו את ההבנה אודות היותנו תודעה בוראת, להצית ניצוצות של אור פנימי שיאיר מתוכנו ברגע שנדע את היותנו-מניין הגענו לכאן, ובעיקר-כדי שנבין למה. האנושות בעתיד תתנהל ב 22 מגה ערים . העיר של אנשי האש היא הראשונה . אנחנו נושאי הלפיד- מפלסי הדרך שבחרו להאיר דרך להתנהלות אנושית חדשה.
מידברן 2014 היתה הפעם הראשונה שהוקם העולם החלופי הזה בארץ וכבר היינו הארוע השלישי בגודלו בעולם. כוחנו איננו במספרנו אלא בגלים שאנו מכים. והיכנו . יצרנו אדוות שהדהדו בקהילה הבינל”א. העם הייהודי -הייעודי בחר ונבחר להוביל שינוי תודעתי וטכנולוגי ולהעלות את תדר ההתנהלות האנושית מאדמה ומים לאש ואוויר. מידברן 2014 היה בסימן “בראשית” , כי היינו בתולים. מרבית האש כוונה לאדמה- לאומנות חומרית, לאש גשמית,להישרדות קיומית,להנאות הגוף ויצריו הפיזיים. ולמים- המוזיקה שרטטה בנו ויצרה שת”פ הרמוניים שמממשיכים להדהד בלבבות כל מי שהיה שם. חוויה מרגשת בעוצמות שלא ידענו. אש… היה מדליק. מאיר. הוצתה הלהבה. הנפנו לפיד בוער בראש המחנה
מידברן 2015 בסימן “התעלות”. השנה נברא מחנה מיוחד שייעודו להעלות את תדרי האש לאוויר- לתודעה- ההבנה הגבוהה. מחנה הילד הפנימי – ילדי האש באוויר מחנה אוויר לנשימה-לנשמה בו ילדעים בכל גיל מתחברים לילד הפנימי שבהם ומשמיעים את קולם האמיתי על במת משחק , לומדים ומלמדים איך לברוא מציאות בכוח התודעה, איך להשתמש באש כדי לממש, להתעלות ממים לשמיים, איך לעשות כשפות עם היסודות כמו האוואטר כדי להביא שלום ואיזון לעולם ע”י חיבור עולם הרוח והחומר
מידברן היא עיר זמנית שופעת אומנות ומוזיקה ,מרחב נתינה וקבלה באהבה שנבניית באמצע המדבר למשך 5 ימים ואז מתפוגגת ללא זכר,ללא שום עקבות, אפס טביעת רגל אקולוגית. מייצגי האומנות נשרפים בחלקם מתוך הבנה שהחומר עצמו חסר משמעות אלא חוויית הלמידה שמלווה את תהליך היצירה . הרי מה שחשוב הם השיעורים שלמדנו מההתנסויות בדרך וברגע שאלו הושלמו- אנחנו יכולים להיפרד מהעבר הישן ולהתמסר בהתלהבות ליצירה חדשה, כמו שילדים זורקים לפח ציור 5 דקות אחרי סיומו (זה רק ההורים שנאחזים ברגשנות ושומרים מזכרות. הילדים יודעים שדבר זה איננו תורם אלא רק מעכב את התפתחותם ואין להם באמת שום צורך לשמור יצירותיהם. הם מרוכזים תמיד ביצירה הבאה…)
מידברן היא מרחב חי ופעיל של אומנות -חופש ביטוי רדיקלי שבו הכל אפשרי, ובה בעת- כן יש 10 עקרונות שנשמרים בקפדנות- לא כי כופים ואוכפים אותם עלייך אלא כי אתה בוחר להסכים להם . זהו של אנרכיזם במייטבו: מפגש אנושי שמראה דרך חדשה להתנהלות ארצית שבה אין שלטון מרכזי ,כל אדם מנהל את עצמו , עובדים בצוותים בשת”פ והכל מתנהל בתואם מושלם- בדיוק כפי שנועד להיות. מידברן מזמן הזדמנות לאנשים לשחק בקלילות את מי שהם באמת באמת בחופשיות ובשמחה, מתוך בחירה חופשית ובהתנדבות,מתוך כבוד לשונות המבורכת של האחר.
מידברן מתקיים כל שנה במועד חג שבועות ולא במקרה: במקום לעסוק בתיקון עולם, אנחנו בוראים עולם חדש, אנשים שמשחקים את החיים לפי כללי משחק חדשים במרחב חופש ביטוי ויצירה שבו נפרצים כל הגבולות.
כי אי אפשר ליישר דף שהתקמט. עלינו לבחור לפתוח דף חדש. ככה משנים מסגרות חשיבה.
MIDBURN 2014 מידברן
בקהילת ברנינגמן הבינל”א שורפים בסוף הארוע את “האיש”. בקהילה הישראלית נבנתה יצירה של איש ואישה: אדם וחווה. זו השתקפות הבחירה התודעתית שלנו לשלב את האש שבאיש עם “ה” הידיעה הנשית- הבינה שמבינה, זו שבחרה להפר את הצו האלוהי ולאכול מפרי עץ הדעת. החיבור בין אנרגיות האש והאוויר הזכריות ובין האדמה והמים הנקביות, הוא שיוצר חיבור הרמוני שמקרב אותנו עוד צעד בדרך להיותנו אוואטרים: כשפים שיודעים לשלוט בכל ארבעת היסודות.
במהלך טכס השריפה של האיש והאישה, השתחררה מהם הרוח והסתלסלה באוויר: זוגות זוגות. היה מרהיב לצפות באיחוד הזה שבין האש והאוויר . בריאה בהתהוותה.
יער הבריאה
השראה לתמונת מציאות עתידנית שמומשה בהווה
Error! You must specify a value for the Video ID, Width, Height parameters to use this shortcode!
צפו בסרטון » שריפת סבהל’ה – הסבא הזקן החכם המרהיב , עולה בסיום מידברן בלהבות. נפרדנו מהעבר כדי להיפתח לעתיד, בהווה.
צפו בסרטון » Midburn 2014 | Israel’s First Regional Burn
צפו בסרטון » Burning Man Beyond the Playa אומנות רדיקלית בברנינגמן
Lake of Dreams – סרטון מקסים מברנינגן
צפו בסרטון » Burning Man 2013 – Beyond The Fire
צפו בסרטון » Burning Man 2012 נוואדה
צפו בסרטון » Burning Man 2013 – One Day Like This
צפו בסרטון » burningman 2011 The Fertile Desert
צפו בסרטון » מה זה מידברן בשפת הסימנים בעברית
דף נחיתה- ברנינגמן הישראלי 2014
קהילת אנשי האש בפייסבוק
קבוצת אנשי האש בפייסבוק
- Midburn.org – בלוג וגלריה
- Midburn – העמוד הרשמי בפייסבוק
- MidBrain – מאגר הידע של הקהילה
- Burning man Israel VIP – קבוצת הברנרים הישראלים
תמונות מאירות ומעירות מברנינגמן 2013 בנוואדה
מהתקשורת:
The Art and Spirit from Midburn: the New Regional Burning Man Gathering in Israel
ynet: ברנינג-מן תוצרת הארץ: כך זה יראה
הארץ: פסטיבל האמנויות “מדברן” חולם לשרוף את הבמה בלב הנגב
ככה זה התחיל… תמונות מהשטח לפני שהעיר נבניית. חכו חכו עד שתראו מה יצא בסוף… אני כבר ראיתי. בעיני רוחי! איך יודעים את העתיד? יוצרים אותו !
ככה נראה ברנינגמן בנוואדה 2013
*
יומן מידברן אישי תיעוד-שיתוף אישי- בחוויות והבנות ממידברן: נעמה וייס טוהר
מבוא- רגע לפני:
הרבה שנים כמהה נשמתי לחוש חיבור עם עוד אנשי אש שכמותי, עד שהשלמתי סופית עם ההבנה הבסיסית: אין עוד כמותי אף לא אחד. הבריאה לא מבזבזת אנרגיה לתת לשני אנשים את אותו ניסוי.
ייעודי כמפלסת דרך עצמאית היתה עסקת חבילה יחד עם הבדידות שליוותה את קיומי בכל זמן ומקום על פני האדמה. השונות שלי נתפסה כמאיימת ואנשים נרתעו מהאש שמשכתי אליי. חשתי כחייזרית על הכדור הלא נכון, עד שהבנתי- זה כן הכדור הנכון ועכשיו זה בדיוק הזמן הנכון עבורי לעשות את מה שבחרתי ונבחרתי לעשות-לקדם שינוי תודעתי .
האש שבעבעה בי היתה כלואה במסגרות האדמה ,עד ש… התהפכו היוצרות. מעידן אדמה ומים שינתה הבריאה תדר לאש ואוויר וסוף סוף יש קדימות לאנרגיות שמובילות שינוי. והנה, נוספו גם המים הגבוהים שחיברו בין ליבות אש שבחרו להתפתח באוויר(הרחבת התודעה) והחלו להרקם חיבורים בינאישיים שיצרו היסטוריה : קהילת ברנינגמן הישראלית החלה לממש את האש שלנו בחומר ויצרה את ארוע מידברן הראשון . מכאן ומשם התמגנטנו זה לזה ונוצרו שיתופי פעולה שהניעו את המהלך הזה לקרות.
את הפוסט הזה העלייתי לאוויר בספטמבר 2013, כשגמלתי בליבי החלטה לקחת חלק בלהניע את היוזמה הזו לקראת מימוש . הנעתי את המנועים התודעתיים שלי, אבל יסוד האדמה איטי ולוקח זמן עד שדברים מתהווים למציאות גשמית בעולם החומר הארצי. היות ומדובר באנרגיות אש- הן מהירות ומאיצות את תהליכי השינוי.
עכשיו אני כבר לא לבד. במידברן חשבתי שיהיו איתי עוד 2000 איש אבל היינו 3000 . אנחנו הולכים ומתרבים מרגע לרגע . כל חדי הקרן, הזרים המוזרים, השונים והמשונים, ההוזים ההזויים- עכשיו יש לנו מרחב משלנו, עולם חלופי שבו הכל אפשרי , פתוח, מאפשר,חופשי,מהיר,יעיל,יצירתי,מלא תשוקה ורוח התלהבות.
פרק ראשון – הגענו
סהר מקבל את פנינו לפני מחסומי ברזל עם חיוך ובנדנה עוטפת את פניו להגן מסערת החול.
הגענו עם טרמפ נחמד של אנשים טובים שאספו אותנו- אני עם 2 ילדיי הצעירים ועם הציוד מפתח ביתנו ב 6 בבוקר והגענו, איך לא…ראשונים. לא אישרו לנו להיכנס. צריך לחכות. שעתיים עיכבו אותנו בכניסה. אפשר להיכנס רק ב 10:00 אחרי שהשלטונות יאשרו שהכל תקין. התחלתי להבין שמחכים לי הרבה שיעורי אדמה בפנים. איך אני כאשת אש ,מתמירה את הסבלנות מסבל למצב שבו אני מפתחת כושר סיבולת=הכלה של מגבלות עולם החומר הארצי-האיטי? אני פשוט עושה את זה, בקלילות, מכניסה הרבה אוויר=הבנה. “אבל אמא, למה יש פה משטרה? אמרת שזה יהיה מקום של חופש של אנשי אש, אז מה עושה פה המשטרה?” שאלה טובה . היא מבינה הילדה . היא כבר יודעת את מה שאני מתקשה לעכל: כן, הולכת להיות כאן הרבה אדמה במידברן הזה שנועד להיות מרחב לאנשי אש שפורצים את כל הגבולות. זה ארוע מידברן הראשון של הקהילה ורוצים להראות לעולם שהאש שלנו אחראית ולא מתפרצת ומתלהטת אלא אש מחושבת- כזו שמלווה בהבנה גבוהה של תהליכי השינוי, כזו שמתאימה עצמה למגבלות העולם הארצי הרגיל. אחרי בדיקות קפדניות התקבל אישור. כוחות הבטחון מאד מרוצים מהאופן שבו דברים מתנהלים. עברנו את המבחן בהצטיינות יתרה. הוכחנו שאנחנו יודעים לשלוט באש שלנו בתבונה. כדי לסגור מעגל, מצאתי עצמי ביום האחרון,רגע לפני הפרידה משוחחת עם שוטר ושוטרת שטיילו להנאתם בטיילת העיר: “אז מה דעתכם, שאלתי? הם התרשמו מאד והודו בהתפעלות שמעולם לא ראו דבר כזה- ארוע של 3000 איש שמתנהל בשקט ובסדר מופתי ,עם 0 ארועים חריגים, הכל נקי מסביב, על מי מנוחות וברגוע. אז כן, עשינו את זה ובגדול- גרמנו אפילו לכוחות הבטחון הממסדיים להתחבר להוויה החדשה שמוכיחה שהתנהלות אנרכיסטית איננה אי סדר אלא פשוט סדר אחר, כזה שמתנהל בלי שגוף אחראי ינהל אותו. הכל זה האנשים.
“אמא, אני הולך הביתה” אמר בני הצעיר בן ה 6 כשחזר משיטויטיו במרחבי הפלאייה במידברן לאוהל שלנו. אז כן, ככה חשנו שם, שזה הבית שלנו. שם המקום שבו אנחנו באמת באמת חופשיים להיות מי שאנחנו, בשיא תפארתנו ובה בעת- בשיא הפשטות, מחוברים למקום-לאלוהות שבנו, ויחד עם עוד 3000 איש שמכוונים לתדר שלנו. חוויה של חיים בעולם האמת שאין לי מילים לתאר את עוצמתה. לחזור לעולם הארצי הרגיל לבית עם 4 קירות ולקרוא לו “הביתה”, זה כל כך… חסר.
פרק שני – מרכז המידע
המקום שקיבץ אליו את כל המחפשים, המגששים דרכם, אלו שחיטטו רגליהם במבוך הסבוך של מידברן-העיר הפיזית שופעת ההתרחשויות והמרחב התודעתי שיצר אותה, שבו שוטטנו כולנו. אמורים היו להיות נגישים שם שנימחשבים לשימוש עוברי אורח לחיפוש מידע ברשת, אבל רוחות השינויים – סופות החול, הביאו איתם יותר אדמה (פיזי) מאש (טכנולוגיה). נפגשנו והסתכלנו זה בעיני זו, נגענו, חשנו בחושים הפיזיים שבלבלו (אצלי לפחות) את החיבור פנימה למעמקי נשמתי. יצאתי מעצמי, יצאתי מגדרי, כל כולי התמסרתי להווייה שבחוץ והחושים הפנימיים פתאם עברו למאחורי הקלעים במקום להיות במרכז הבמה שלי . אמור היה להיות שם שטיח אדום שיוביל לדלפק האדום כך שאנשים יוכלו לשוטט עם המחשבה מול המחשב שיעזור להם למצוא דרכם בים הגירויים סביב. אבל אלו לא מצאו דרכם למרכז המידע .איפה הם כן היו? אצלנו בבית- במתחם הילדים . על השטיחים האדומים האלו בנו הילדים את העיר שלהם- מקוביות. הם יודעים מה הם רוצים והאש שלהם מדוייקת יותר מזו שלנו. במקומם עמדו שני שולחנות עץ-סיבית- שבבים דחוסים של חומר בצבע החול, שהתמזגו באופן מושלם עם החול שכיסה את כולנו בסופות ערות. יעיל? לא, זה לא היה יעיל. היתה חסרה לי מאד אש הטכנולוגיה היעילה שתעשה את העבודה באופן מעמיק ויסודי כמו שהאדמה לא יכולה לעשות. לוחות המודעות עם הפתקים עפו ברוח במקום להגיע לאנשים שמדוייק עבורם היה לקבל את המידע בזמן אמת. אין מה לעשות, האדמה מוגבלת ומגבילה. האש והאוויר מרחיבים אופקים ומנגישים מידע בצורה יעילה ומדוייקת הרבה יותר.
וכך, כיאה לנקודת התפר בין עידן האדמה והמים לאש והאוויר,שם- במרכז המידע האדמתי , הייתי אני משובצת להתנדבות: לכוון אנשים למקום שאליו הם רוצים להגיע. תודעת העל היא המחשב המרכזי של הבריאה. שם שמור כל המידע שאנחנו מעבירים מתוצאות ההתנסויות האנושיות לטובת ההתפתחות הכוללת. לשם מגיעות כל הנשמות התוהות,התועות, ברגע שבו נדרשת בחירה לאיזה כוון לפנות. בצומת הזו הייתי כדי להאיר את הדרך למקום שאליו רוצים להגיע.
התנדבתי לעבודה בשלוש משמרות יום מ 10:00-16:00 ,שלושה ימים, אבל שובצתי רק באחת. מידברן 2014 עדיין לא בשלה לקבל את האש העוצמתית שלי. ההוויה כאן עוד עמוק באדמה. האנשים כאן מבקשים עזרה בהנחיות ארציות ברמת ההישרדות- איך מפנים מים אפורים,איפה כלי העבודה? אילו פעילויות מתקיימות מתי ואיפה,ציוד הגברה וצילום, אוכל,חיבור לחשמל… לא נשאר הרבה זמן לעיסוק בשאלות גבוהות של תודעה -הבנת עולם הסיבות הגבוה וחקר המהות והמשמעות. כך, מצאתי עצמי מתעסקת במרכז המידע בחלוקה של מזון גשמי- משלוח ירקות ופירות מחקלאים מקומיים שלקחתי על עצמי לארגן. חשבתי שזה פשוט להתחבר ולחבור יחד למימוש היישום הפיזי, אבל הסתבר שזימנתי לעצמי חתיכת שיעור מורכב באדמה ומים : מהתארגנות של כמה משפחות במחנה שלנו, יצא שההזמנה כללה עוד 17 מחנות וחייבה אותי לחשב חישובים בסדר גודל עצום. נדרשתי לתקשר עם המון אנשים כדי לקשור את כל הפינות ולוודא שהאדמה הזו תגיע ליעדה- למטבחי המחנות. נדרשתי לוודא שסכומי הכסף שנכנסו ויצאו מהחשבון שלי אכן תואמים את ההזמנה וכולם יקבלו את מה ששילמו עבורו. המון עבודה אדמתית שמעולם לא עשיתי. אבל אני לא לבד. הרבה נשמות טובות ליוו אותי בהתמודדות הזו, עזרו לחשב,לטלפן,להעביר,לספור,לחלק,לשקול,להעביר את אנרגיית החומר הזו-גם האוכל וגם הכסף- מכאן לשם, בדרך למקום המדוייק – לממן את העשייה הארצית הגשמית .
האש של אנשי מידברן 2014 היתה מכוונת ליצירתיות אדמתית- ביטוי בחומר ולא באוויר-ברוח. זו נשבה פיזית בפנינו אבל לא חדרה את מסך הערפל למעמקי נשמתנו-תודעתנו. אז למה בעצם אני כאן? הרי הגעתי כדי להעלות את התדר התודעתי, כדי לפתוח פתח להתפתחות . אז מה העניין כאן?
הבנתי
כדי ללמד אנשים תודעה, אני חייבת קודם לתרגל את שפת האדמה והמים. זה כרטיס הכניסה שלי לעולמם, כדי ללוות אותם בהמשך תהליך ההתפתחות לעולמם הגבוה. שובצתי להנחיית שיעורים ב שינוי תודעתי- שאלות ותשובות ממידעי תודעת העל, אבל האמת היא שאני הייתי זו שלמדה כאן שיעור באדמה. יהה עליי להתפלש בה כדי לזמן לעצמי מפגש עם אותן נשמות שכבר כן בשלות לעבור מהישרדות להתפתחות. הם מעטים מאד,מאד… אבל כוחנו לא במספרנו אלא בגלים שאנו מכים. מספיק שהפלתי אסימון לאדם אחד-שניים-עשרה -שידרתי את התדר לחלל האוויר. זרעתי זרעים של הבנה. הרוח כבר תישא אותם למקום ולזמן המדוייק עבורם לנבוט . הכל בתואם.
פרק שלישי – ילדי מידברן
מרחב הילדים במחנה המשפחות שפע התרחשויות, התפתחויות. הם הסתובבו בחופשיות במתחם ובכל מרחבי הפלאייה ,חוקרים את העולם החדש שהתהווה סביבם, חשים “בבית” בטבעיות כאילו מאז ומעולם ידעו ששם מקומם. אז זהו- שזה לא היה בכאילו. זה היה אמיתי, לגמרי. זה גם היה מרחב שבו הילדה הפנימית שלי מחוברת עם הילדים הביולוגיים שילדתי , שם אני במייטבי- כשאני מאפשרת לעצמי לשחק בקלילות ובחופשיות את רוח הילדה הפנימית שלוהבת בי.
אלבום תמונות- ילדי מידברן 2014
הילדים- הם יודעים, מחוברים להוויית חופש הביטוי והיצירה מיום היוולדם, ולמעשה עוד לפני, מרגע הבחירה לרדת הנה. זה רק אנחנו המבוגרים שנדרשים לעשות שינוי תודעתי שיאפשר לנו לבטא את מי ומה שאנחנו באמת, ללא מחסומים ומגבלות. לנו יש שיעורים -לשחרר את מסגרות החשיבה הישנות שמכבידות ומאיטות ואת מערכות הרגש שנלווה אליהן. לשחרר את הילדים לעצמאותם בלי לדאוג. הילדים לא צריכים לבזבז אנרגיה ללמוד שינוי תודעתי, כי הם הם בעצמם השינוי. בתודעתם כבר מוטמעת בילדאין הידיעה את העולם החופשי-זה שאנשים מתנהלים בו בעצמאות וללא תלות באחר ,ללא צורך להסתכל לצדדים ולבדוק איך אני לעומת האחר. הם פשוט יודעים את עצמם,את עוצמתם. מחנה המשפחות היה בסיס האם שממנו יצאנו ואליו חזרנו משיטוטיינו בעיר הגדולה. מרחב הוויה שבו חוויתי עם ילדיי והילדה הפנימית שלי-שבי-שאני, את כל מה שהעולם האמיתי הציע לנו: שפע נתינה וקבלה מחברות וחברים במחנה,הבנה בעיניים,קבלה בשתי ידיים.
אז מה היה לנו שם?כמה רגעי חסד: נצנצים ולדים מאירים שקישטו פיות ונסיכות קטנות,קוסמת שלימדה אותנו איך להכניס שיפוד בתוך בלון בלי שהוא יתפוצץ, פיצוח אגוזי מקדמיה- אתגר קשה לפיצוח שגם הילדים הקטנים לא נמנעו מלהתמודד איתו ולהצליח. בניית עיר מקוביות, נדנוד על בדי הלייקרה,השפרצות מים עם שפריצרים ישר לפה, הליכה על חבלים, מדורה,מיקוד קרני השמש בשריפת עץ וחריטה על קרטון,איפורי גוף,התפלשות בבוץ,מוזיקה וריקודים,פיתות עם שמן זית וזעתר ופיצות מהתנור,הרבה אבטיח עם גרעינים, ברד ולימונדה קרה,ילדה שמנגנת על גיטרה,ילד שהולך על קביים,ילדה שמציירת באצבעותיה ציור בחול, בידיעה שלה שעוד דקה הציור יימחק מעוברי אורח מזדמנים. היא נהניית מחדוות היחיצרה שלה ומתמסרת לציור גם כשברור לה שסופה של היצירה להיעלם ברגע. זה מה שהשריפה נועדה להבהיר לנו- שכדי להיות כל הזמן בתהליך יצירה, עלינו לשחרר את העבר ,לשרוף את היצירה כדי שנוכל לעבור לרגע הבא כשתודעתנו חלקה וידינו פתוחות עם דף חדש לצייר בו יצירה חדשה.
מה היה חסר? שיעור תודעת העל להורים על ילדי האש והאוויר, כדי להבין את התפקיד החשוב שנועדנו לו כשבחרנו להיות הורים לאותם אלו שבחרו בנו. עבור ילדיי-לראות שיש עוד 3000 אנשי אש שרוטים ושאמא שלהם איננה היחידה ההזויה ההוזה – זה היה חשוב. עבורי, עצם נוכחותם של הילדים במרחב שבו נשמעות המילים עידן חדש שבו האש מחליפה את הלב ולראות מאות אנשים מתחבקים בטכס החתונה בין האור והחושך- זה עוצמתי ומעצים. עבורי, לזמן לילדיי הזדמנות לשוטט בעיר אמיתית שבה כל משאלה שהם מוציאים מפיהם מתממשת באותה שנייה ע”י שליחי אור שרק חיכו להזמנה לתת ולשתף מהשפע שלהם, זו סיבה מוצדקת להיות שם. הדרך עד מימוש החזיון שראיתי בעיני רוחי עוד ארוכה, אבל אני וילדיי יודעים אותה ואני מודה שזכינו לפסוע בה ראשונים כדי לפלס אותה לילדים הבאים.
פרק רביעי- אנשי האש
אלבום תמונות – אנשי האש – מידברן 2014
מידברן איננו פסטיבל שאתה מגיע אליו ומשלם כסף כדי להינות בסבבה ממה שיש. מידברן היא מרחב חיים בו חדוות יצירה מביאה אנשי אש להמציא מציאות יש מאין, בהתנדבות ומבחירה חופשית. עיר זמנית שמפיחה רוח חיה באמצע מדבר שומם, מתחם שנבנה ע”י אנשי אש רדיקליים, עצמאיים ועוצמתיים,אומנים יצירתיים ובוראי מיצאות שבחרו לקחת 100% אחריות על הבחירות שלהם להניע ולהתניע את תהליכי השינוי לקראת מימוש הרוח בחומר. אנשי האש יודעים את היותם תודעה בוראת חופשית . הם יודעים איך להשתמש באש כדי לממש,הם האמיצים שלוקחים סיכון מול הסיכוי,הם האנשים האמיתיים שנועדו לפרוץ דרך,להוביל, הם המשוגעים, השרוטים, ההזויים שלא אכפת להם מה אחרים חושבים עליהם כי הם יודעים את ייעודם לצייר תמונת מציאות חדשה . הם שיודעים להתמיר כל פחד לדחף שמדליק סביבם ניצוצות של אור=התפתחות.
במידברן 2014 התקבצו ובאו 3000 אנשי אש-ילדים בכל גיל- כאלו שמחוברים לילד הפנימי שלהם,שבהם, לחגוג את תהליך הבריאה. כל אותם אלו שרגילים ללכת על הקצה-על חבל דק, תרתי משמע, שחווים את העולם דרך הקצוות,הם שיוצרים את ההתפתחות.
האש היא לפיד הרצון שקובע את הנושא-היעד. אליו מתחבר אוויר התודעה=ההבנה והמים הגבוהים=החיבורים הבינאישיים ההרמוניים שיוצרים שת”פ ובסוף,רק בסוף התהליך, אחרי שדייקנו את האש האוויר והמים,רק אז האדמה מצטרפת ומשווה תדר. האש במידברן השנה היתה נמוכה וכך גם הביטוי האדמתי שהשתקף ממנה: נמוכה הכוונה איננה שלילית אלא הכוונה שהיצירתיות בוטאה יותר במייצגים חומריים גשמיים ובהישרדות פיזית וגם כל מסגרות החשיבה שמנהלות אותו: היתה המשטרה שזמזמה כל הזמן ברקע , היו מגבלות וחוקים יותר מבהרבה ארועים אחרים. ככה זה כשהתודעה מכוונת לאדמה ולא לאוויר. הרוח הפיזית מיסכה וסימאה את עינינו מלראות דרך העין השלישית את ההבנה של עולם הסיבות הגבוה.
מה שגרם לביטול ארוע השריפה בחמישי לא היתה המשטרה- היא רק הופיעה כהד לבחירה התודעתית שלנו-לתת מקום של כבוד לאדמה בכל ההתנהלות . ברגע שהבנו את זה-הכנסנו אוויר, הוא הגיע- שתי עמודות זוגות של אוויר השתחררו בשריפה מתוך האש.
לשחק באש הפיזית אנחנו כבר יודעים. עכשיו הזמן לכוון את האש שלנו למעלה-לתודעה. קיבלנו לזה אישור בטכס השריפה של האיש והאישה- השתחררו שתי זוגות של עמודות אוויר- מעיין סופות טורנדו קטנות שהבהירו למי שלא הבין: האש חייבת ללכת יחד עם האוויר- זה שהשתחרר בתהליך השריפה לחלל האוויר… והעלה לכולנו את התדר התודעתי (אוויר) , אפילו בלי ששמנו לב (מים)…
היות ואנחנו רק בתחילת תהליך השינוי מעידן ישן של אדמה ומים לעידן חדש של אש ואוויר, הרי שרוב האש שהיתה במידברן השנה הושקעה באדמה נמוכה: בעשייה פיזית, בהתמודדות עם אתגרי קיום ארצי גשמי: לדאוג לחיבורי חשמל,להביא מים לשתייה ולפנות מים אפורים,להזמין אוכל ,להכין ולשאוב את השאריות- חיים במצב הישרדות רדיקלי בקיצור. מעט מדי אנרגייה נשארה לנו להתפתחות תודעתית. למתחם הסקס הפיזי-רגשי-מיני היו רבים שהסתקרנו להגיע, אבל לשיעורי תודעת העל בהם הסברתי על אהבה שהיא הבנה גבוהה – לזה היו מעט מאד דורשים. רק מעטים בוחרים לכוון את האש שלהם לאוויר כי הנאות החומר האדמתיות מפתות את האש להתמסר להן. זוהי סטייה. אנחנו- נשמות צביר העם הייהודי=הייעודי, קיבלנו לפני רדתנו לעולם הזה מצבר אנרגטי מיוחד של אנרגיות אש ואוויר כדי להשתמש בו לקדם שינוי תודעתי ולהיות אור לגויים. ובמקום זאת- אנחנו מתמכרים להנאות החומר הארצי . למה? כי זה כייף וסבבה. אבל זו סטייה ובקרוב מאד מי שלא יבין את הסטייה הזו ויתיישר, ימצא עצמו נשאר לחיות בהישרדות במקום בהתפתחות.
מכל המייצגים היה רק אחד שהביא איתו באמת חדשנות טכנולוגית המשלבת מחשבה פורצת דרך ומים גבוהים באמת- מיצג הפרקטלים של עודד רז- מערכת טכנולוגית מתקדמת שבה הטייס נע לתוך הצורות ומהן החוצה, מנווט דרכו דרך אינסוף צורות גיאומטריות. הוא בוחר עצמאית את הצבעים והצורות ,את הנתיב, אבל הוא יכול להזמין גם טייסי משנה להצטרף אליו- אלו המים הגבוהים- מערכות היחסים הבינאישיות שיוצרות שת”פ הרמוני. מצייג מרחיב בתבונתו (אוויר) ובחדשנותו(אש) .
פרק חמישי – קסמים וקוסמים
מבעד למסך סופות החול = אבק הקסמים שכיסה את הכל וכולם במידברן , הופיעו כמו משום מקום קוסמים והעלו על פניינו חיוכים של אושר, רגעי חסד. תמיד הופיעו במקום ובזמן הנכון מבלי שהספקנו אפילו לבקש במילים. מספיק היה התדר שעבר מהמחשבות דרך האוויר- האווירה : כאן מבינים . זהו מרחב עתידני שבו אנשים קולטים אותך תלפאטית ופשוט קוראים אותך מרחוק. כאילו קולן של המחשבות והמשאלות נשמע למרחוק ועף עם רוחות המדבר. אז זהו- שזה לא היה בכאילו. זה היה אמיתי לגמרי. וזה מה שהפך את החוויה בעיר הזו לכל כך קסומה. כל שתבקש-לו יהי. וגם אם לא תבקש-יהי…
רואים אותך בוהה ומחייך ללא סיבה? מייד תקבל גם חיבוק. רואים אותך עם צלחת ריקה , מייד תתמלא בכל טוב,רואים אותי מציירת על הכובע, מייד מביאים לי ספריי צבע,נרדמת בערב על הפוף בחוץ? יש מי שיכסה אותך בסמיכת פוך חמימה.מים קרים? הנה בדיוק בשניה שחשנו צמא בגרון יצא מישהו והגיח עם בקבוק קפוא. ומה עם להיכנס לשירותים וכשאתה בא לצאת מקבלת את פנייך חבורת פנים שמחות שרות ומנגנות ומפתיעות אותך בשפריץ מים רענן? ואיך שאתה ניגש להרים את ארגז הירקות מייד מושטת עוד יד לאחוז בצד השני, ואם אני מתחילה לשיר, פתאם צצה לה גיטרה?…
חני היתה הקוסמת הראשונה שהתגלתה לנו : היא לימדה אותנו איך להכניס קיסם בתוך בלון בלי שהוא יתפוצץ . הא? אם זה אפשרי, הכל אפשרי. כדי להצליח יש תנאי בסיסי שצריך לקיים. נו, מה? בתי יודעת: “להאמין” היא אומרת בבטחון. אין עליהם הילדים, הכל הם מבינים.
הלאה:
בני התעורר בבוקר,יצא מהאוהל המאובק וביקש קורנפלקס עם חלב. לך תמצא עכשיו קורנפלקס עם חלב … נו באמת, אנחנו במדבר, מה זה השטויות האלו, מאיפה הילד הביא רעיון כזה עכשיו? לא הייתי צריכה להתערב. הבריאה שמעה קולו . אחד האבות במחנה מצהיר בקול רם: ” “הילד ביקש קורנפלקס עם חלב. אפשר כאן בבקשה ?” והנה תוך שניה הגיעה המשאלה. “לא, לא כזה קורנפלקס כריות, אני רוצה רגיל” ככה… הילד יודע מה הוא רוצה. מלך. תפקידו רק לבקש משאלה ותוך שניות האבא ההוא מכריז:”לא כזה, הילד רוצה קורנפלקס רגיל”. “קורנפלקס רגיל לכאן בבקשה ומייד”. תוך שניות הונחה מולו קערת קורנפלקס רגיל עם חלב.
ועוד קסם: פופקורן בקופסת קרטון כמו בקולנוע
הגענו למחנה השכן כי לפי התוכנייה היה אמור לצאת משם סיור ברחבי העיר בבריכת פופקורן. מהרגע שהגענו הילדים פינטזו על זה, אבל מה: לוח הזמנים במידברן לא ממש תואם לתוכניות הכתובות וכך יצא שפיספסנו את החוויה הזו ביום וכמה שעות. הכל מלמעלה. מסתבר שזה היה למבוגרים בלבד… נכנסו ערומים לבריכת פופקורן… לא בשבילי גם בקיצור- אני תמימה מדי לדברים האלו, ילדה… רונן שמע קולנו וניגש למטבח המאולתר ותוך דקותיים היה פופקורן חם וטרי מונח בתוך קופסת קרטון שאילתר על המקום ביצירתיות מדהימה. ככה…
עוד קסם: טלי ממהרת להוריד ציוד מהרכב ומפקידה בידי תינוק קטן וחמודי. ילדיי מוקסמים ממנו ואני מהם.כמה הם היו רוצים אחד כזה לעצמם גם,(רק שאמא שלהם כבר סגרה את הבאסטה ואין מצב). אז הנה- הם קיבלו הזדמנות לחוות רגעים של טוהר ורכות ושלמות בביביסיטר הכי כייפי שהיה להם ולי עם התינוק הכי רגוע שפגשתי מימיי. כולו יופי ורוך.אהבה.
בקיצור, קצרה היריעה מלפרט כאן את כל הקסמים והקוסמים.
הם נחרטו בתודעתנו, אחד אחד,
רק מה, כמה קשה לחזור לעולם הרגיל ולפגוש אנשים ברחוב שלא מבינים למה אני מחייכת אליהם בלי סיבה. הילדים שלי כבר לא יחשבו שאמא שלהם הזויה שהיא אומרת בוקר טוב לבבי למנקה הרחובות ומחלקת משמש לזוג זקנים על הספסל. הם כבר יודעים שהקסמים האלו אמיתיים, הם היו שם.
פרק שישי – העיר הגדולה
כמו כל עיר גדולה- גם כאן היה הכל מכל. יכולת לשוטט במרחבים הפתוחים מול האופק , למצוא פינות חשוכות וכוכים נסתרים בינות לחלקות האוהלים הפזורים באי סדר אנרכיסטי, זה ליד זה, זה על גבי זה…אחד בתחת של השני, ככה היינו, ובה בעת- בכל רגע יכולנו לבחור לפסוע למרחב הפלאייה הפתוח ולהתמסר לרוח הנושבת או להתכנס לתוך האוהל ולהשתבלל בתוך עצמך . כיאה לעיר גדולה, היא זימנה הכל- גם רגעים מוארים ונוצצים ,בוערים,מלאי התלהבות ומוזיקה שמחה שמפמפמת בקרבך וגם רגעים אפלים ומאובקים בהם אין לך אוויר לנשימה ואתה חנוק כל כולך מאבק הקסמים-סופות החול שחדרו מבעד להכל. היה בעיר הגדולה שפע אוכל ומוזיקה, רגעים מטורפים של אנשים יפים,שפע התרחשויות מפתיעות,גירויים,
וכל הקטע זה שהעיר הגדולה הזו לא היתה בכלל גדולה פיזית. כוחנו איננו במספרנו אלא בגלים שאנו מכים. השמועה על מידברן המדהימה נפוצה בכל העולם כולה 2500-3000 איש. בנאוואדה יש 60000 . ובכל זאת- הייחוד שלנו נשמע למרחוק ומסתבר שלמרות שזה ארוע ברנינג מן הראשון בישראל, הוא כבר השלישי בגודלו בעולם.תיעוד של ברנרית וותיקה: Amelie Carthee
Back from midburn in body and mind but heart and soul is behind in the Negev…..I cannot in a few sentences describe of of the most incredible experiences of my life. This was my 10th and most magical burn!…..my heart is still bursting with love for this incredible Israeli burn community we had the honour of sharing their first burn with. My jaw aches from grinning for a week, my eyes burn from the tears I shed two nights ago from the most emotional burn of the most beautiful artwork I have ever laid eyes on…More to follow because I want to write something more deservingly eloquent about this experience. Home but would do anything to be back in that desert, crossing the playa, eating dust and sating my thirst with a bloody mary out of mary’s vagina at the bar at camp shithole!!
פרק שביעי – משפחה
משפחה הם לקט בני אנוש שבחרו ונבחרו לחלוק יחד את מרחב החיים על אותה במת משחק כדי ללמוד ולהתפתח אחד מהשני. בתקופת המעבר מעידן האדמה והמים לעידן האש והאוויר , מתפרקות כל מסגרות האדמה ובניהן גם מסגרת המשפחה המסורתית , יחד עם כל מערכות המים=הרגש הבינאישיות שליוו אותה וחיברו את האנשים יחד. פתאם הערך של קדושת הנישואים כבר לא מקודש, פתאם לאהוב הרבה אנשים בו זמנית ולקיים כמה מערכות יחסים נשמע הגיוני (פוליאמורה…) ,פתאם גם ילדים שיודעים מה הם רוצים ומחוברים לתסריט שלהם, מתגרשים מהוריהם ובוחרים מבוגרים אחרים שילוו אותם במסע גדילה עצמאי, ואנחנו כהורים/בני זוג/גרושים/רווקים נדרשים לחוות את הבדידות ומתוך הבנת הסביה הגבוהה לקיומה, למצוא לנו מרחב חיים שבו אנשים אחרים תואמים לתדר שלנו ומזמנים לנו שיעורים להתפתח וללמוד מהם. בתקופת התפר אנחנו מאותגרים עם חוויית הבדידות ותחושה שאין באמת מישהו שמבין אותנו, שרואה אותנו. לוקח זמן מה עד שאנחנו מדייקים את עצמנו לעצמנו וכשמבשילה בנו ההבנה מי אנחנו ומה נועדנו להיות ולעשות כאן, אז אנחנו ממגנטים אלינו עוד נשמות שנמצאות על קו התפתחות מקביל ומסתכלות לאותו כוון,לשחק איתנו תסריט חדש על במת המשחק.מידברן 2014 בחרתי למקם עצמי בבסיס האם : מחנה המשפחות. אף אופציה אחרת לא רלוונטית עבורי יותר מהכמיהה שלי למצוא את המשפחה החדשה שלי, אחרי שהישנה התפרקה לי לרסיסי אבק קוסמי. יחד עם שניים מילדיי הצעירים, בנינו לנו אוהל במתחם מוקף עוד שכמותנו- ילדים של החיים , בכל גיל , ששמחים לשתף ולהשתתף בחגיגת החיים ביחד. היינו המחנה הכי גדול בעיר הגדולה!!!
פרק שמיני – חתונת האור והחושך
אלבום תמונות – טכס חתונת האור והחושך – מידברן 2014
בזמן שקיעתה של השמש נערך במרחב הפלאייה במידברן טכס חתונת האור והחושך- אלו שנועדו להילחם לנצח זה עם זה, נפגשו לרגע היסטורי שהופק ספונטנית בזמן אמת ע”י שליחי תודעת העל כדי להעלות את תדרי האוויר=ההבנה שצריכה להתלוות לאש: החושך והאור לא מסתדרים בניהם אבל לא יכולים להתקיים האחד ללא השני. “חושך: האם תיתן לאור להוביל אותך כעת מעתה ועד עולם? כן. “אור, האם תאפשר לחושך להתפתח ממך מעתה ועד עולם? כן” שיהיה בשעה טובה. סימן טוב ומזל טוב יהה לנו.
טכס השריפה של האיש והאישה התבטל באותו ערב. לא היה מימון לקיימו כי האש היתה מכוונת לאדמה במקום לאוויר. שורת שחקנים ושחקניות לבושים לבן מצד אחד וחבורת בני חושך לבושים שחור ואדום מצד שני. בניהם נתק. מעגל אנושי סוגר סביב – קהל תושבי העיר הגדולה עומדים מסביב ומשתאים נוכח המעמד המסקרן שאף אחד לא צפה את סופו.
חתונה יוצרת ציפיות לארוע רומנטי של התחייבות לאהבה ללא תנאי אך לא כך הוא.
חשוב שנבין: אהבה ללא תנאי לא באמת קיימת ואפשרית בעולמנו הארצי . בני אנוש שמתחתנים בוחרים לחיות בזוגיות כדי להתפתח וללמוד האחד מהשני.ידוע שהאור והחושך לא מסתדרים טוב בניהם אבל הם גם לא יכולים להתקיים האחד ללא השני. פעם זה עולה לשחק במרכז הבמה ופעם השני. מחליפים לסירוגין משמרות לקיחת פיקוד. כך גם מקור האור ושדות החושך בבריאה. תכלית האור לייצר התפתחות ומטרת החושך לעצור אותה. במהלך הטכס שואל ארנון (בדמות שחקן הכוהן הגדול) את החושך: האם תסכימי מעתה ועד עולם לתת לאור להוביל? כן עונה החושך, בכל יום ולילה. ופניה לאור: האם תסכימי לקבל את החושך, לטוב ולרע להתפתח לצידך מעתה ועד עולם? כן , היא עונה (שתיהן נשים אגב…) .
ארנון מסביר: “אנחנו היום נפרדים מעידן ישן שהמאפיין שלו במילה אחת, שתי אותיות, היה “לב” – עידן שבו הלב-מעוז הרגשות הוא שניהל את הבחירות שלנו ועוברים לעידן חדש שמה שמאפיין אותו , במילה אחת, שתי אותיות – “אש” – כוח הרצון היצירתי שמניע ומתניע אותנו לברוא מציאות חדשה שתואמת למגמת השינוי התודעתי בבריאה כולה. החושך בעולמנו משתלט בדרכים שונות , בין השאר, באמצעות המים-עולם הרגש, גם הפנימי- רגשות הפחד והכעס שמעכבים אותנו מלממש את האש, וגם החיצוני-רגשות כמו קנאה ושנאה שמשבשות מערכות יחסים בינאישיות ומפריעות להרמוניה. כדי להפסיק את השתלטות החושך עלינו באמצעות המים, עלינו להתעלות לאוויר-להבין את עולם הסיבות הגבוה. לעבור ממים נמוכים-רגשות שמנהלים אותנו, למים גבוהים-שאנחנו מנהלים אותם, ממקום של הבנה ורצון לשת”פ הרמוני. המעבר מחייב אותנו להפסיק לפעול רק מהלב ולהתחבר לחושים הפנימיים-הם החיבור לנשמה-לתודעה.
רגע, אבל מה עם האדמה? האדמה משווה תדר בהתאם לבחירה התודעתית שלנו. המציאות הגשמית היא השתקפות האש-הרצון שלנו,האוויר-המחשבות שלנו והמים-החיבורים הבינאישיים שבחרנו שנועדו לתמוך בנו במימוש הייעוד.
ברגע ששחקניות האור והחושך התחבקו ופסעו לכוון היציאה מהמעגל, הצטרף אליהם כל הקהל לחיבוק ענק של עשרות(מאות? )אנשים. רובם לא באמת הבינו את כל ההסבר שעכשיו פרסתי בפניכם, אבל היות ומדובר באנשי אש עצמאיים ועוצמתיים שמחוברים לעצמם באופן טבעי, היתה תחושה של אוויר באווירה , הבינו גם בלי להבין. יודעים גם בלי לדעת. ידיעה פנימית שכך נכון והשלמה עם מה שנועד להיות. החיבוק הפיזי האדמתי היה הד להתרגשות שבעבעה בנשמת כל הנוכחים בארוע. עשינו היסטוריה!!!
למחרת, אחרי שנשמנו את ההבנות החדשות, התקיים טכס האש המרהיב . האדמה (המשטרה…) כבר לא הפריעה. האוויר הופיע בשיא תפארתו – שתי עמודות אוויר – סופות טורנדו קסומות יצאו מתוך שתי להבות האש -שתי הנשמות שהתחברו- האיש והאישה ובניהם בערה להבה שלא הותירה מקום לספק- האש והאוויר , הם הכוון שאליו נושבות רוחות השינויים.
יש לנו -בתור אנשי אש,תפקיש חשוב- אנחנו מניעים את כל תהליכי השינוי בבריאה ואחריותנו לוודא שלתהליך הבריאה הזה יצטרף האוויר, כי בלעדיו, אנחנו עלולים לסטות מהתסריט שלנו, וזה משהו שעשינו מספיק שנים, דורות על גבי דורות, גלגולים על גלגולים. זהו. נגמר עידן האדמה והמים. עם כל הקושי לשחרר את האחיזה באמא אדמה וברגש החם שלנו אליה: אם אנחנו רוצים להבטיח שהאור יוביל ולא החושך, חייבים להתעלות מהמים לאוויר. אין ברירה.
פרק תשיעי-אש היצירה-מייצגים אומנותיים
אלבום תמונות מייצגים- מידברן 2014
אנרגיית יסוד האש היא יצר היצירה שמניע ומתניע אותנו לרצות לברוא את החדש, לעצב אותו לפי תמונת המציאות שאנחנו מציירים בעיני רוחנו ורואים דרך העין השלישית. רוב האנושות שחתומה על תסריטי אדמה ומים נרתעים מהאש כי ככה חינכו וגידלו אותנו לחשוב- שהיא מסוכנת וצריך להתרחק מפניה ,שלא להישרף. לא רק מהאש הפיזית מפחדים, גם מאש הטכנולוגיה יש רבים ששומרים מרחק,חוששים מהשינויים, מהחדשנות שפורצת את הגבולות ומתפרצת לכל מרחבי החיים. למה אף אחד לא סיפר לנו שהאש היא כוח הבריאה, היא מבריאה ומזינה, היא אנרגיית החיים, היא ההופכת כל פחד לדחף. היא הסטרטר -כוח הרצון שמדליק כל פעולה,כל מחשבה, כל רגש, כל בחירה . מידברן 2014 זימנה למחוזותיה 3000 אנשי אש שלא פחדו מהאש אלא השתמשו בה כדי ליצור אומנות .
המייצגים האומנותיים הגשמיים שנבנו במידברן היו השתקפות הבחירות התודעתיות: מייצגים מרהיבי עין שמרחיבים את הגמישות הפיזית הרגשית והמחשבתית שלנו להיפתח להתנסויות חדשות, ללכת על הקצה,לטפס מלמעלה למטה ובחזרה דרך הצדדים ,להיכנס פנימה והחוצה,לבדוק מצבי שווי משקל חדשים, למתוח את גבולות האפשר,כשמתחתנו האדמה=עולם החומר ומעלינו השמיים=עולם הרוח.
בעידן הישן, תפקידנו היה להוריד את הבנות הרוח למימוש בחיי החומר הארציים. בעידן החדש אנחנו נדרשים לייצר התנסויות חדשות של אש ואוויר המוכיחות את עליונות הרוח על החומר. רוב המייצגים היו פיזיים-אדמתיים (מתקנים ופסלים שנבנו בחומר, פעילויות שמזמנות מגע גופני) או רגשיים-מיימיים (חיבורי גוף-נפש בינאישיים הרמוניים של שת”פ,מוזיקה שחיברה אותך לתדרי אור ואהבה,תירגולי תנועה בזוגות) מה שהיה מעט מאד במידברן 2013 מידברן הבונים זה אוויר. רוב האש הופנתה לאדמה-אתגרים פיזיים והנאות גשמיות ולמים- חיבורים בינאישיים ולא לאוויר-התפתחות תודעתית.רק מיצג אחד הביא באמת באמת אש שמכוונת לאוויר גבוה: חדשנות יצירתית מתקדמת פורצת דרך- עודד רז יצר מערכת טכנולוגית שמדמה טיסה לתוך צורות גיאומטריות אינסופיות של פרקטלים כשהטייס מנווט בין צורות וצבעים שהוא בוחר ויש לו אפשרות לצרף אליו גם טייסי משנה- אלו המים הגבוהים. אבל, היות ולא היו עוד הרבה מייצגים שהיה בהם הרבה אוויר באווירה, זו הסיבה הגבוהה לכך שטכס האש בוטל בחמישי: המשטרה- שהיא זרוע ממסד מסגרות האדמה לא איפשר . למה? כי היתה מסה קריטית של אנשים שבחרו לשת”פ עם חוקי האדמה הארציים בלי להבין שהאש נועדה להוביל למעלה-לכוון התודעה הגבוהה- באוויר ולא לכוון האדמה . אחרי שנערכה חתונת האור והחושך בחמישי בערב והעלנו את התדר התודעתי – בהסכמה שלנו לשחרר את האחיזה בלב , רק כשהבנו- ניתן המימון האנרגטי והאדמה השוותה תדר. (מומלץ לקרוא את ההסבר בפרק התיעוד מס 8 על חתונת האור והחושך)
משולש פראימלי – מידברן 2014
פרק 10 – הדרך
אלבום תמונות- בדרך- מידברן 2014
הדרך מהמקום שבו אנחנו נמצאים אל תחנת היעד הסופית חשובה יותר מההגעה.תהליך ההתפתחות שאנחנו עוברים בדרך: השיעורים שאנחנו לומדים ממערך ההתנסויות שאנחנו מזמנים לעצמנו, בדרך מנקודה א ל ב , הם התרומה שלנו להתפתחות הכוללת של הבריאה. רגע היציאה ממידברן בשעת העמסת הציוד ואיסוף הכלים והחוויות האחרונות, מסתכם בשתי המילים שנחרטו על גבי השמשה האחורית ברכב : “just burned”
תודעת העל (ויהוה, וכל שאר החברה שם למעלה) מתפתחים מההתפתחות שלנו.הם ניזונים מתוצאות ההתנסויות שאנחנו מייצרים בעולם החומר הגשמי.
צפו בסרטון » Lose Yourself to Dance – Burning Man 2013
*
היות ואנשי אש פתוחים לכולם, הם גם פותחים פתח לאנשים שלא חושבים כמוהם. הנה אחד כזה:
צפו בסרטון » Fuck Burning Man למה ברמינגמן הוא בעצם בריחה מהמציאות ולא רצון לשנות אותה
מבקשת 
