בלוג

מארק צוקרברג מדבר על שינוי חזון החברה בכנס בשיקגו

המעבר לשנת 2000

עם המעבר לשנת 2000, שינוי שדה השנה מ-“99” ל-“00” עלול היה להביא לשיבוש חישובים ופעולות הקשורים לתאריכים – אלא אם כן ייעשו פעולות הסבה להתאמת המערכות לשנת 2000.

חותם זמן – Timestamp – הוא רצף של ספרות ואותיות, שמרכיבות את התאריך ו\או את השעה שבו התרחש אירוע מסוים.

שיטת הייצוג האמורה של השנה עלולה הייתה לגרום לבעיות עם המעבר לשנת 2000. מערכת המבצעת חישובים אריתמטיים בין תאריכים, מיונים לפי שדות תאריך או השוואה לוגית בין תאריכים עלולה הייתה לסבול מתקלות. מערכות מסוימות עלולות היו להפסיק לעבוד לחלוטין, בעוד שמערכות אחרות היו עלולות לפעול חלקית, או לפעול תוך מתן מידע שגוי, מבלי שמשתמשי המערכת ידעו על כך.

היה חשש כי שיבושים חמורים יחולו בחלק מהמערכות כבר בשנת 1999 ואף לפניה, בעיקר במערכות המבצעות בהווה פעולות הקשורות לתאריכים עתידיים (שמעבר לשנת 2000)

בעיית “באג 2000”, שהיא ביסודה בעיית תוכנה, חרגה במידה רבה מעולם התוכנה, והפכה לבעיה של ארגונים שהשקיעו הון רב בהיערכות לקראתה, ואף לבעיה של ממשלות. גם ממשלת ישראל טיפלה בהכנת האוכלוסייה אל הלא נודע, בחודש דצמבר 1999 פרסמה חוברת הסברה בעניין זה. החוברת הציגה את ישראל כחברה בקבוצת המדינות שהיערכותן היא הטובה ביותר, ולכן ההסתברות לכשל קריטי בהן היא 15%,

משום שבעיית שנת 2000 הייתה עלולה להשפיע על שגרת החיים של כל פרט ופרט ועל תחומי פעולה חשובים הנוגעים למדינה ולמשק, הפרויקט היה אתגר ניהולי גדול, אשר אופיין ברמת אי ודאות גבוהה. התמודדות מוצלחת עם משימה מורכבת זו חייבה ראייה כלל מערכתית של בעיית שנת 2000 והשפעותיה ובחינתה ברמה הלאומית.

• מעבר יסודי על חומרה ותוכנה, בניסיון לאתר כל טיפול שגוי בתאריכים, ותיקון טיפול זה.
• החלפת חומרות ותוכנות מיושנות, שנכלל בהן “באג 2000”, בחדשות, שלא סבלו מבעיה זו.

זו אינה תצוגה לינארית של הזמן או ייצוג אמיתי של הזמן האוניברסלי המתואם

הבנתי הבוקר את הסיבה לפער בין הכתיבה והדיבור שלי. בכתיבה – זה לא אני כותבת את המילים. זה הן כותבות אותי, האותיות יורדות מתודעתי ומראות לאצבעותיי איך לרקום אותם למשפטים, לחבר לפסקאות שמביאות רסיסי הבנות ממאגר המידע הקוונטי של תודעת העל – תמליל שהוא חלק מהסיפור השלם – חלק בפאזל התודעה הכוללת. אני כאן בשליחותי לחבר את החלקים ולהרכיב תמונת מציאות של עולם חדש (בדיוק כפי שמראה האנימציה בדף הבית באתר שינוי תודעתי ). זו הבינה של הרוח הגבוהה שמכתיבה לי את טכסט התסריט הכתוב מראש. אני רק השליחה להעלות אותן לאוויר.
*
תודעת העל היא מאגר מידע קוונטי- המחשב המרכזי של הבריאה ,זו לא יישות שיש לה מערך רגשי או הגיון ארצי, ולכן אנשים בתדרי אדמה מתעוררים אצלם ישר התנגדויות כי המידע הזה מתנגש להם עם כל מסגרות החשיבה שחשבו שהם יודעים על איך העולם הזה מתנהל. אנשים בתדרי מים חווים לפעמים את התדר שאני מהדהדת כקר ומנוכר,לפעמים מתנשא – כי הוא אכן מגיע מלמעלה, ממבט על . אנשים בתדרי אש מתלהבים מהחדשנות והעתידנות ורואים בי השראה. אנשי אוויר קולטים את רמת הדיוק הגבוהה שתואמת את מתנדי הרטט התודעתי שלהם . החיבור שלהם איננו אליי באופן אישי אלא למידע.
*
כשאני מדברת – זו אני , נעמה – אשת אש המתלהבת כילדה קטנה מכל גילוי , מכל חיזיון שנגלה בעיני רוחי עד רגע ההתהוות בגשמי, ואז – היא לוהבת כולה בהתרגשות שהבריאה התודעתית שחזתה מתגשמת בפיזי למציאות בחיי היום יום הארציים. נפלאות הבריאה ,קסם.
*
רכבות עמוסות מידע טסות במוחי הקודח במהירות האור ואני אחראית לנתב כל רכבת ליעדה בלי שהן תתנגשנה. חתיכת אתגר. אין לכם מושג כמה גיצים – נצוצות אור רוטטים במוחי בכל שניה. כל הבזק מחשבה מדליק ניצוץ גאונות שמעיף אותי לטוס כטיל באוטוסטרדת המידע.
לכן, כשאני מדברת, אינני חדה בהירה וממוקדת כשם שאני כותבת. כי קצב המחשבות מהיר בהרבה מקצב הדיבור שאנוש מסוגלים לשמוע ולהבין ושאני מסוגלת לדבר בצורה שתישמע ידידותית למשתמש. אז איך אני ממגנטת אנשים? עם החיוך שלי, עם ההתלהבות הילדית, עם שמחת החיים שמטעינה אותי באנרגיה של אומץ לעשות את מה שאני עושה ולהשמיע קולי, גם אם הדיבור שלי לא נשמע כפי שהייתי רוצה להישמע.
*
יסוד האוויר אחראי להבהיר ולדייק . לכן, כשאני מקשיבה לעצמי – למשל לראיון ששודר איתי אתמול, אני לא אוהבת מה שאני שומעת. אני נשמעת מפוזרת ומעמיסה המון מידע . הלוואי והייתי מצליחה בזמן אמת לקחת אוויר לנשימה ולדבר יותר לאט וברור. אבל אני לא… כי המהות שלי היא אש. אני ליבת אש שהגיע ממישור אש, אבל לתסריט החיים הנוכחי ירדתי עם נשמה של אוויר והאתגר הזה לחיות כאילו שתי נשמות באותו גוף הוא.. הוא … אתגר !!!
*
אז אשת האש שהינני לא מסתכלת אחורה, מפסיקה להקשיב לראיון שהיה אתמול שהיא חושבת שהוא לא מספיק טוב וממשיכה קדימה. האש תמיד מסתכלת קדימה . רק המים מסתכלים לאחור עם רגשות אשמה וייסורי מצפון על מה שהיה ואיננו רלוונטי כבר. האוויר מבין שמה שקרה נועד לקרות והכל בתואם לתוכנית הגבוהה אז אפשר לנשום ולחייך בקלילות הדעת , לזכור שהחיים הם רק משחק.